הקדמה

עמוד:9

הקדמה אנו גדלנו בפראג , העיר שבה שלושה עמים , הצ ' כים , הגרמנים והיהודים , חיו ביחד , אכן ביחד , חרף כל המחלוקות . תפקידם הגדול של יהודי בוהמיה בקרב שני העמים היה נעוץ בבניית הגשרים ביניהם . חייהם של קפקא ומכם ברוד יש בהם משום עדות חיה לנטילת התפקיד הזה , כמשמעה של הוויית גישור מעין זו [ ... ] במבט לאחור לעבר דורי , הלא הוא הדור של [ אגודת ] "בר כוכבא , " דומני שהנטייה לאיחוד בין הניגודים אפיינה עד מאוד את יהודי התקופה ההיא , אישים כמו רוברט וולטש והנס קוהן , לאו והוגו הרמן . הפנמנו את פראג אל תוך לבנו בבחינת עיר הגשרים , וביקשנו להגשים את אותו איחוד הניגודים הלכה למעשה . ונראה אפוא כי אין זה מקרי שיהודי בוהמיה היו לנושאי הרעיון של "ברית שלום ' . " במילים אלו , באחד ממכתביו האחרונים , סקר שמואל הוגו ברגמן , איש פראג וירושלים , את מיקומם החברתי התרבותי של ראשוני ציוני פראג , בני דורו של פרנץ קפקא , בתוך המרקם הרב לאומי של בירת בוהמיה בעת דמדומי המדינה האוסטרו הונגרית . כמו כן הוא רמז על קיומו של קשר הדוק בין חווייתם הרב לאומית בפראג ההבסבורגית לבין התרומה הסגולית שהבולטים שבהם עתידים היו להרים לקידומו של רעיון המדינה הדו לאומית בארץ ישראל / פלשתינה . רוב האישים שמנה בתיאור זה - כולם גיבוריו של הספר הנוכחי - היו מעורבים בהנהגת אגודת הסטודנטים הציונית "בר כוכבא " בפראג בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה . עם תום המלחמה היו הנס קוהן , רוברט ולטש , ובראש ובראשונה ברגמן עצמו - המנהיג הרוחני של הקבוצה - הראשונים בתנועה הציונית שניסחו את הרעיון הדו לאומי באורח שיטתי וברור , ואילו באמצע שנות העשרים הנהיגו את הפלג הרדיקלי של אגודת "ברית שלום , " המזוהה עם רעיון זה . לא נוכל לדעת אם ביקש ברגמן לבטא במכתב הזה נעימה פולמוסית משהו , כאשר טען כי העמדה שלו ושל חבריו לדרך מפראג בשאלת היחסים בין היהודים לשכניהם בבוהמיה ובארץ ישראל נבעה מתוך "הוויית גישור , " היינו מסוג מסוים של מציאות . S . H . Bergmann 10 K . Wchle , 22 . 1 . 1974 , in Bergmann , Tagebikher and Briefi ; II , p . 698

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר