|
|
עמוד:10
להלכה היהודית לדורותיה , ואף לדמויותיהם של אישים מרכזיים בעולם זה - כר ' עקיבא ור ' ישמעאל . מחקרו הכרונולוגי המפורט של שלום בתחום זה ( שעליו הוסיף פרופ' שאול ליברמן ז"ל ) הוכיח כי יסודותיה של המיסטיקה העברית הקדומה הונחו באותה תקופה שבה נתגבשה המשנה , וכי הממד המיסטי הוא ממד רב משמעות להבנתן של אגדות שבתלמוד ופרשיות רבות בספרות המדרש . מעטות מקביעותיו של שלום נתקלו בהתנגדות רבה כל כך , כמו הצעתו לכנות את המיסטיקה של ההיכלות והמרכבה בשם "גנוםיס יהודית . " רבים הצביעו על ההבדלים הבולטים בין מיסטיקה זו לבין רעיונות היסוד של הגנוםיס הנוצרית כפי שהם ידועים מכתבי אבות הכנסייה , החולקים על הגנוםטיקאים , ומן הספרות הנחקרת והולכת של הגנוםטיקאים הנוצרים עצמם . שלום נתקל כאן באותה אי הבנה שבה נתקל הכינוי "מיסטיקה יהודית " ככינוי לקבלה בכללה : היו שטענו כי תורת הזוהר , תורת קורדובירו ושכמותו , אינה מיסטיקה כלל , אלא זוהי תאוסופיה בעלת גוון סימבולי מיוחד . ואולם , שלום הדגיש את המילה " יהודית "; נטייה גנוסטית היא תופעה כללית , המקבלת גוון מיוחד ושונה בכל מקום שהיא מופיעה בו , והגנוסיס היהודית שונה באופייה במידה ניכרת מזו הנוצרית , כשם שהמיסטיקה היהודית שונה באופייה במידה ניכרת מן המיסטיקה הנוצרית . הנוהג המקובל , לכנות בשם "מיסטיקה " סתם את המיסטיקה הנוצרית ואת הדומה לה , ובשם " גנוסיס " סתם את הגנוסטיקה הנוצרית וכל הדומה לה , לא נתקבל כלגיטימי בעיניו . יש להבין את הגנוםטיקה היהודית בתוך המסגרת היהודית המיוחדת , ורק כך לשפוט את מידת הלגיטימיות של הכינוי , והוא הדין לגבי מיסטיקה - רק ההקשר של תרבות ישראל יכול לאפיין את קוויה הייחודיים של המיסטיקה היהודית , ולא מידת הדמיון לקו אופי זה או אחר שבמיסטיקה הנוצרית . מחקריו בספרות ההיכלות והמרכבה שילבו מיסטיקה יהודית קדומה זו במערכת המחקר של אחת התקופות התוססות ביותר בתולדות הדתות , התקופה שבה נוצרו יצירות מרכזיות בספרות החיצונית , ספרות המגילות הגנוזות , ראשית הנצרות וראשית הגנוסיס הנוצרית . אין ספק שהמחקר בתחום זה טרם נסתיים , אך כיום לא יתואר מחקר היסטורי מסכם של תקופה זו בלא היזקקות למסקנותיו של שלום ובירוריו המעמיקים בצדדים הטקסטואליים , הביבליוגרפיים , הלשוניים והרעיוניים של משנתם של יורדי המרכבה . אחת הבעיות שהטרידה את שלום ביותר הייתה זו של הקווים המקשרים בין המיסטיקה הקדומה בתקופת התלמוד לבין התעוררותה של הקבלה באירופה הנוצרית בשלהי המאה השתים עשרה . בסיכומים האחרונים של תולדות הקבלה אשר כתב , בעיקר בערך "קבלה " באנציקלופדיה יודאיקה האנגלית , הקדיש מקום רחב יחסית לבירור השתלשלות הדברים במאות השנים החוצצות בין שני התחומים . אחד ממחקריו האחרונים בעניין זה הוא פרסום הטקסט של הבדלה דר ' עקיבא , חיבור סוד ומאגיה
|
|