מבוא

עמוד:13

מבוא ר' שניאור זלמן מלאדי החל להנהיג את עדת החסידים ברוסיה הלבנה , זו שלימים תיקרא בשם חב"ד , באמצע שנות השמונים של המאה השמונה עשרה . הייתה זו תקופה של פריחה והתפשטות עבור התנועה החסידית הצעירה . את צעדיה הראשונים כתנועה עשתה החסידות סמוך לאחר מותו של הבעש , ( 1760 ) ט " כאשר אחדים ממקורביו ומתלמידיו החלו להפיץ ברבים את דרך עבודת ה ' החסידית . באמצע שנות השישים לערך ייסד ר' דוב בר , המגיד ממזריטש , את ה"חצר" החסידית הראשונה , ובתוך שנים אחדות ייסדו תלמידיו חצרות נוספות במתכונתה . חצרות אלה שימשו מרכזים של " המרה" אל החסידות . תועמלנים מטעם החצר התאמצו למשוך גברים בעלי השכלה תורנית לבקר ולשהות בה , אם לשבת אם לאחד המועדים . המבקרים בחצר נחשפו לאתוס החסידי , שהתבטא בתפילה נלהבת , בסעודה בצוותא , בשירה ובריקודים וכמובן בדרשה של הצדיק , ששימשה כלי להפצת המסרים הרעיוניים של החסידות . החוויה יוצאת הדופן שחוו במהלך השהות בחצר הובילה רבים מהם לאמץ את דרכה של החסידות בעבודת ה' ולהתקשר אל אחד ממנהיגיה . בשנות השמונים , שבהן החל כאמור ר' שניאור זלמן לפעול כמנהיג של חסידים , כבר הצליחה החסידות לתקוע יתד במרבית האזורים של ממלכת פוליךליטא לשעבר . באוקראינה פעלו אז ר' לוי יצחק מברדיטשב ור' נחום מצ ' רנוביל . בליטא הנהיגו את החסידים ר ' שלמה מקרלין ור' חיים חייקל מאמדור . בגליציה התפרסם באותן שנים ר ' אלימלך מליז'נםק , ואילו בפולין נהו רבים אחרי ר ' יעקב יצחק מלנצוט , שלימים התפרסם בכינוי "החוזה מלובלין . " ברוסיה הלבנה קדמו לר' שניאור זלמן בהנהגת החסידים ר ' מנחם מנדל מוויטבםק ור' אברהם מקליסק . עם עלייתם של שני מנהיגים אלה בראש חבורה גדולה של חסידים לארץ ישראל , בשנת , 1777 הם היו למנהיגי עדת החסידים שהתיישבה בגליל . די בסקירה קצרה זו , שאיננה כוללת אלא את הבולטים מקרב מנהיגי החסידות בשנות השמונים , כדי להמחיש את היקף ההתפשטות של התנועה באותו שלב . אף על פי שכל המנהיגים הללו ראו את עצמם כמי שהולכים בנתיב שסלל הבעש"ט , ואף שרובם נמנו עם תלמידיו של ר' דוב בר המגיד ממזריטש , אך טבעי הדבר שכל 1 בשנת 1772 התרחשה "החלוקה הראשונה" של ממלכת פולין , כאשר שלוש מעצמות אירופיות שסבבו אותה , רוסיה , אוסטריה ופרוסיה , קרעו ממנה שטחים נרחבים .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר