|
|
עמוד:9
הקיבוצים העירוניים החילוניים בבית שמש ובשדרות מניפים שני דגלים - דגל שיתופי ודגל חברתי . גרעיני הנח " ל של בני עקיבא בירוחם ביקשו בהתיישבותם בעיירה ליצור קהילה דתית אינטגרטיבית לספרדים ולאשכנזים . הגרעינים התורניים ברמלה , בלוד , בעכו וביפו התיישבו בערים מעורבות ליהודים ולערבים , גם ממניעים דמוגרפיים ולא רק ממניעים חברתיים . הגרעינים בתל אביב וברמת גן התיישבו במטרה מוצהרת של הפצת תורה והחזרה בתשובה . גם העשייה החברתית משתנה מקהילה לקהילה , מגרעין לגרעין . כמה מהגרעינים מתמקדים בעשייתם בתחום החינוך ומקדמים מוסדות חינוך בסביבתם , אחדים מתמקדים בתחום הרווחה , מקימים מועדוניות לילדים בסיכון ומסייעים למשפחות במצוקה , ואחרים מתמקדים בתחום הפצת התורה ופועלים להחזרה בתשובה . הגרעינים השונים והמגוונים כוללים גם אנשי חינוך וגם אנשי מקצועות חופשיים . בערים אחדות פועלים במקביל כמה גרעינים בעלי אופי שונה ומטרות אחרות , לעתים בתיאום ביניהם ולעתים בתחרות מסוימת . אף שמדובר בהתיישבות המתפתחת כבר שלושה עשורים , טרם סופר סיפורם של האנשים שחוללו את המהפכה . הספר " דווקא שם " מביא , לראשונה , את סיפורם של המתיישבים החברתיים , חברי הגרעינים התורניים והקהילות המשימתיות , הנמצאים בשנים האחרונות בחוד החנית של החזית החברתית בישראל . הוא מתאר את המהפכות שחוללו במקומות התיישבותם ומספר את סיפור הצלחתם , אבל עוסק גם במתחים החברתיים והדתיים המלווים את פעילותם , ובוחן את מידת השתלבותם . עשרים שנים חלפו מאז השבת ששינתה את חיי , השבת שבה הגעתי לירוחם לראשונה , כנער בן שמונה - עשרה . זו היתה שבת מקדימה
|
|