|
|
עמוד:יג
כשהיינו לבדנו העליתי את נושא המוות , והגנתי על העמדה כי אפשר להירפא מהפחד ממנו . סיפרתי לג'ונסון שדייוויד יום אמר לי , שהמחשבה שהוא לא יהיה אחרי מותו לא העיקה עליו יותר מהמחשבה שהוא לא היה בטרם בא לעולם . ג'ונסון : " אדוני , אם כך הוא חושב באמת – דעתו משובשת , הוא משוגע ; אם לא כך הוא חושב – הוא משקר . נניח שהיה אומר לך שכאשר הוא מעביר את אצבעו בשלהבת של נר הוא אינו מרגיש כאב . האם היית מאמין לו ? הלוא במותו הוא מוותר , במקרה הטוב , על כל מה שיש לו . " בוזוול : " אדוני , פוט סיפר לי שכשהיה חולה מאוד הוא לא פחד למות 'ג . " ונסון : " זו לא האמת , אדוני . נסה לכוון לפוט – או ליום – אקדח אל החזה , ולאיים על חייהם , ותראה איך יתנהגו . " קהל הקוראים הישראלי כבר זכה לפגוש את ביקורת המטפיזיקה והדת של יום בספר הראשון של המסכת . אך הספר השני והספר השלישי – שבהם יום מציג את הפסיכולוגיה של הרגשות ואת התיאוריות המוסריות שלו לא תורגמו לעברית עד היום . כיוון שאנו מאמינים שגם כיום אפשר ללמוד ממנו רבות , הן בפסיכולוגיה של המוסר הן במחשבה המדינית , ושחשוב להבין מדוע רעיונותיו בתחומים אלו הסעירו את הרוחות בזמנו – הרינו מעמידים לרשות הקורא העברי בן זמננו תרגום מלא של מסכת על טבע האדם . במבוא הזה למסכת ההתייחסות לספר הראשון תהא שונה מן ההתייחסות לספר השני ולספר השלישי : הואיל ורעיונותיו של יום בשדה המטפיזיקה ידועים למדיי , והקורא יכול למצאם בכמה וכמה מקורות משניים , חיברתי את חלקי המבוא העוסקים בתכניו של הספר הראשון כניתוח ביקורתי , ואף פולמוסי לפרקים , של המשנה האפיסטמולוגית והמטפיזית המוצגת בו . מקצת הרעיונות העולים בניתוח הזה טרם ראו אור בשום לשון , שכן הם צמחו מתוך התנסותי בהוראת הספר בשלושים וחמש השנים האחרונות . הם אינם מבטאים אפוא " קונצנזוס מדעי" בדבר כוונותיו של יום , כי אם את דעתי בלבד . אני מקווה שקריאת החלק הזה במבוא תעודד את הקורא להגיע למסקנות משלו בנוגע לספר , שהיה ונשאר יצירה שנויה במחלוקת , מאת פילוסוף שנוי במחלוקת . המבוא לספרים השני והשלישי , לעומת זאת , מבקש להציג בפני הקורא את הגותו של יום בשדה הפסיכולוגיה והמוסר . אך גם מן החלק הזה לא נעדר לחלוטין קורטוב של ניתוח ביקורתי . מוקד הדיון שם הוא
|
|