תקציר

עמוד:12

מסקנות : . 1 המיתוג הסמוי מציף את תכניות הטלוויזיה במסרים מסחריים ויוצר , מבחינת הצופה , טשטוש עמוק בין פרסומת לתוכן . . 2 גופי השידור משתמשים בשלל כלים לשילוב מפרסמים — אחדים מותרים ( הודעות חסות , הענקת פרסים ) ואחרים אסורים ( למשל , שילוב מרואיינים או דמויות בדיוניות בתשלום . ( כלומר , מותגים משתלבים באופן רצוף ורב שכבתי סביב התוכן ובתוך התוכן בלי שהצופה יהיה מודע לכך . . 3 פעילות התוכן השיווקי בישראל נוכחת כמעט בכל סוגה . מיתוג סמוי נפוץ במיוחד בתכניות מציאות , בסדרות יומיות ובתכניות סגנון חיים ( תכניות בישול וייעוץ , ( אך גם בסדרות דרמה ותעודה , באופן שמשפיע על בחירת הנושאים שנידונים בהן או נדחקים מהן . . 4 חברות החדשות בערוצים 2 ו 10 נותרו מוגנות יחסית ממסחור בשל ההפרדה המבנית שלהן מזכייני הערוצים , אך גם בחדשות היו מקרים של חדירת מפרסמים לתוכן , בעיקר בתחום הכלכלי . . 5 המיתוג הסמוי — בניגוד לחוק הגנת הצרכן — פוגע בזכותו של הצופה כצרכן לזהות מסרים פרסומיים ולהתייחס אליהם בביקורתיות . . 6 המיתוג הסמוי פוגע בצופה כצרכן תקשורת מאחר שהוא יוצר " תשלום כפול" עבור שידורי הטלוויזיה בתמורה למוצר שמהותו מוטה לטובת אינטרסים מסחריים . . 7 הנזק העיקרי הוא זה הנגרם לצופה כאזרח . מסר תקשורתי נועד ליצור שיח בין אזרחים במרחב הציבורי , ואילו מסר פרסומי נועד להשפיע עליהם לצרכיו של גוף פרטי . כאשר מסרים תקשורתיים מתערבבים עם מסרים פרסומיים כך שאי אפשר להבחין ביניהם , נפגמת היכולת לקיים שיח המבוסס על כנות ואותנטיות . במרוצת הזמן גוברת החשדנות ונפגע אמון הצופים במסרים המוצגים להם . . 8 אובדן האמון של הצופים ביכולתם של כלי התקשורת לשמש זירה מרכזית לשיח ציבורי הוא הנזק החמור ביותר הצפוי מתופעת המיתוג הסמוי . התופעה מאיימת על האקלים הדמוקרטי ובה בעת עלולה ליצור אפקט בומרנג גם כלפי גופי השידור המטפחים אותה , מאחר שקיומם של גופים אלו מושתת בראש ובראשונה על אמון הצופים .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר