|
|
עמוד:12
של סוגיה , להתעמק בה לפרטי פרטים , ובסופו של דבר לקבל החלטה והכרעה ואף לקחת אחריות על הדברים . כזה היה הרב גורן זצ " ל . לפתחו רבצו סוגיות בוערות הנוגעות לחיי אדם . סוגיות כזיהוי חללים , הבאתם לקבר ישראל , התרת עגונות , כשרות המטבחים בצה " ל , שבתות וחגים על כל הנובע מכך , וכן נושאים הלכתיים נוספים , רגישים ומורכבים . על הרב הוטלה המשימה ליצור יש מאין . לחדש הלכות ומסורות שנשכחו מלב יהודי במשך אלפי שנות גלות ולפתע נעשו אקטואליות ורלוונטיות . הוא לא הסתפק בכתיבת מאמר הלכתי או פרשני בעיתון זה או אחר , אלא לקח על עצמו אחריות - לפסוק הלכות ולקבל החלטות - גם כאן , במחיר אישי כבד . לא רבים הם האנשים שנטלו על שכמם אחריות גדולה כל כך בנושאים רגישים מאין כמותם , נושאים המצריכים ידע רחב ומעמיק , כתפיים הלכתיות רחבות , שכל ישר , מעורבות בדעת עם הבריות ויכולת לשקלל את כל המשתנים והנתונים תוך מתן המשקל הראוי לכל אחד מהם , ובסופו של דבר לצאת עם הלכה פסוקה ובהירה . הורים שכולים רבים יכולים לזקוף לזכות הרב גורן את העובדה שיש להם קבר לפקוד . נשים רבות הותרו מעגינותן ושיקמו את חייהן בזכותו , ויתומים רבים זכו לחיים חדשים בזכות פועלו . גם מדינת ישראל חייבת להודות לרב גורן על כך שמבחינות רבות , עד עצם היום הזה מושתת צה " ל על אדני יסוד שהוא הניח . שני יסודות הנחו את הרב גורן בימי הקמת הצבא . האחד - הצבא הוא צבא יהודי והוא צבאו של כל העם . לכן לא יהיו בו יחידות נפרדות של דתיים וחילונים , חרדים ומסורתיים , ולא תהיה בו התערבות פוליטית של בעלי עניין כאלה ואחרים . לפיכך , היסוד השני הוא שהרבנות הצבאית תשרת את כל חיילי הצבא ולא רק את החיילים הדתיים . פקודות הצבא בענייני כשרות , שבת , חגים וכדומה יחייבו את כל חיילי צה - ל " מהרמטכ " ל ועד אחרון הטוראים . הרב גורן לא היסס לצאת נגד שרים וגנרלים שניסו לפגוע בהנחיות ההלכתיות שלו . כאשר זיהה הרב פגיעה בפקודות ובקודשי ישראל , שום שיקול אישי או פוליטי לא עמד לנגד עיניו , מלבד אחריותו הרבנית והציבורית לשמירה על אופיו היהודי של הצבא . למזלו הטוב , מצאה גישתו הממלכתית אוזן קשבת אצל דוד בן - גוריון ,
|
|