הקדמת המחבר

עמוד:ז

הקדמת המחבר ספר שמואל עשוי רובו סיפורים , ומיעוטו שירים , רשימות וידיעות קצרות . הסיפורים עוסקים במנהיגים והסובבים אותם , ביחסים ובהתנגשויות ביניהם , במעשיהם ובגורלם . עיקר עניינם בהיבטים האנושיים של פעולות המנהיגים , יותר מאשר בהיבטים המדיניים או הצבאיים , ובמרבית הסיפורים גלומה עמדה מוסרית . ספר שמואל אינו ספר אחיד , אך הוא ספר מאוחד . אפשר להבחין בו בהבדלים בסגנון ובדרכי הסיפר , ואף בכפילויות וסתירות , הנובעים ככל הנראה מריבוי מקורות ומסורות . עם זאת לא יושתת הפירוש על הפרדת הספר למרכיביו ועל השערות בנוגע לשלבי התגבשותו , אלא יתייחס לספר שמואל ברמותו הסופית , כפי שהיה ידוע בקרב עם ישראל לאורך הדורות , וכפי שהשפיע וממשיך להשפיע על היצירה היהודית והכללית עד היום ( סקירה על השפעה זו מובאת במבוא לספר . ( דברים אלה אינם אמורים בשיבושי נוסח . אין טעם לפרש שגיאות מעתיקים . אין הכוונה לנסות ולשחזר נוסח 'מקורי' של ספר שמואל על ידי ליקוט מנוסחים שונים , דבר שהוא מן הנמנע . באותם המקרים שבנוסח המסורה טמון קושי ייבדקו הנוסחים האחרים , שהעיקריים בהם הם ספר דברי הימים , מגילות ים המלח ותרגום השבעים ( פרטים על הנוסחים השונים במבוא . ( הסיפורים , לרבות השיחות הכלולות בהם , הידיעות על מחשבות האנשים ורגשותיהם , ועל דעתו של אלוהים וכוונותיו ( שמ " א ב , כה ; שמ " ב יא , כז ; יז , יד , ( מוצגים כהיסטוריה , כלומר ברישום עובדתי של מה שאירע במציאות . אין תפקידו של הפרשן לקבוע את מידת ההתאמה בין המתואר בסיפורים לבין ההתרחשויות בפועל . עליו לפרש את הכתוב , לא לפסוק בדבר אמיתותו . האמת של ספר שמואל היא אמת ספרותית ; אשר לאמת ההיסטורית , אין מקורות חוץ מקראיים , שיכולים לאשר או להפריך את המסופר בספר שמואל . שלא כהיסטוריון , אין הפרשן רואה במקרא אמצעי לשחזור המציאות ההיסטורית , אלא להיפך : ידיעות היסטוריות , כמוהן כידיעות מתחומים אחרים , משמשות אותו להבנת הכתוב . חשובה מן השאלה מה אירע באמת היא השאלה אלו מאורעות הוצגו וכיצד הוצגו . בירור השאלה הזאת יחשוף את תפיסת ההיסטוריה ומשמעותה ואת ההשקפות על האל , האדם והעולם הגלומות בספר . כמו בכל יצירה ספרותית , כן גם בספר שמואל נובעים משמעות הסיפורים וכוח משיכתם לא רק מן התוכן , אלא גם מן הצורה , וליתר דיוק מן השילוב בין השניים . לפיכך יעסוק הפירוש לא רק בהוראות המלים והפסוקים , בנושאים וברעיונות , כי אם גם בדרכי העיצוב הספרותי , במבנה הסיפורים ובפרטי סגנונם . שימת לב להיבטים אלה עשויה לתרום להארת יופיים של הסיפורים ולגלות טפח מסוד קסמם . מלאכת הפירוש כרוכה בבחירה מתוך המאגר העשיר של הפרשנות שהצטבר במרוצת הדורות - החל בפרשנות שבמקרא עצמו , דרך הפרשנות היהודית הקלטית מימי הביניים ,

האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר