|
|
עמוד:13
מבוא נושא התפילה בשירה העברית המודרנית קשור בהכרה ( או באי-הכרה ) באלוהים . חיפוש האלוהים ומשמעות האמונה מעסיק משוררים רבים , רובם חילוניים או כאלה שנמצאים בשלב כלשהו של "חזרה בתשובה" או " חזרה בשאלה . " משוררים אלה מציגים את הכמיהה אל הרוחני , אל הנשגב , אל מה שהוא מעל ומעבר לארצי וליום-יומי . באופן טבעי הם משתמשים שימוש חדש ומעניין ברמיזות ( אלוזיות ) מן המקורות ומן התפילה המסורתית . שירתם מציגה התלבטות אמת וכמיהת אמת , ועל כן היא מעניינת יותר משירתם של משוררים דתיים , אשר מתקשים לרוב להתעלות לרמת ההבעה הספרותית-דתית של קודמיהם ברצף הדורות של הספרות העברית . תפילת משוררי תהלים ומשוררי ימי-הביניים השיגה שיאי הבעה שקשה לחזור עליהם . אברהם שלונסקי , בשיר '' זה לזה , " מאפיין את מצבו של האדם המודרני , " הדור שלמד להשמיע / ושכח להקשיב , " אך כמה לגילוי האלוהי - "אין נפתחו בן-לילה שערימ - " ! ויודע כי הקריאה של האדם והאל זה לזה היא הדדית . התפילה של האדם המודרני קשורה בשאלת הקשר עם האלוהים . שלונסקי כותב : קראתי אליך - םמשום ( ץישן , י או מפחד חיות בלעךיך ? ( ץמעתיך דובר - המשום ( ץענית , או ח ( ץקת המךבר היא \ ן ) ל - מוע ! '') קראתי אליך ('' התהייה על הישות האלוהית היא תהייה על עולמו של האדם : קראתי אליך - המשום שישך , או משום שאני , כאדם , זקוק לך ? והאם תשובת אלוהים היא אמיתית , או שזהו "הקול שבדינו ?'' ומה משמעותה של הבדיה כאשר היא הופכת להיות חלק מן המציאות של הבודה ? אלה הן התהיות של האדם המודרני , והן עומדות גם בתשתית שיריהם של טוביה ריבנר '') לשלוח יד '' , '' למה עזבתני , ('' בארי חזק '') רבונו של עולם ('' ואחרים .
|
|