|
|
עמוד:10
ומוסדות חברתיים . לשתי התורות יש עניין בחקר השונות או הדמיון של חברות שונות . נחקרו גם קבוצות מובחנות באותה חברה כמו קבוצות אתניות , מעמדיות , דתיות וגם בהקשרים מיוחדים כגון אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים , אימהות של ילדים רבים , אימהות מבוגרות , אימהות מתבגרות ועוד . בתוך מגוון מחקרים זה יש מקום מיוחד למחקר אימהות בקיבוץ . החברה הקיבוצית עוררה עניין רב אצל חוקרי חברה בשל המבנה השיתופי , שכאילו סתר רבות מההנחות הכלכליות והארגוניות המקובלות . החברה הקיבוצית כחברה אידיאולוגית מתוכננת הייתה צריכה לנסח תשובות עקרוניות ומעשיות , התואמות את האידיאולוגיה ואת המבנה החברתי , לשאלות של מעמדן של האמהות ושל הילדים . שאלה מוכרעת היא התיחום בין התחום הפרטי לבין התחום הציבורי וכיוצא מזה קביעת סמכותה של החברה להתערב ולהציב נורמות התנהגות ונוהלים ארגוניים . הילדים שנולדו היו צריכים לגדול כ ' האדם החדש ' וכדי להשיג מטרה זו היה חשוב לצמצם ככל האפשר את השפעתם של ההורים , שבאו לקיבוץ עם מטען גלותי ועם ניסיון של בית הורים בורגני . כפתרון נבנו בתי ילדים שהיוו מסגרת כוללת לילדים , וחלקם של ההורים היה למלא תפקיד של השלמה אמוציונלית במסגרת הזמן שהיקצה להם הצוות המקצועי של בית הילדים . דגש חזק הושם על מקצועיות הטיפול והחינוך . בארץ ישראל של לפני קום המדינה ובעיקר בגזרה הכפרית , היו שיעורים גבוהים של תמותת תינוקות . בחברה הקיבוצית הייתה דאגה להבטיח סטנדרטים גבוהים של טיפול שיוכיח את ההישגים שניתן להשיג בחברה שיתופית בעזרת המדע . ברור שהרצון להבטיח את בריאותם של הילדים הייתה חשובה כשלעצמה אבל בו בזמן הייתה האוריינטציה הישגית גם בתחום זה כמו בתחום החקלאות . האחראים לטיפול היו המטפלות שקיבלו הכשרה פורמלית . אימהות היו יכולות לקבל הכשרה ולהיות מטפלות אבל לא בקבוצת ילדיהן שלהן . הצפי היה שבתי הילדים עם צוות מטפלות מקצועי יבטיחו שכל הילדים יקבלו טיפול שווה שינטרל את הייחודיות של כל משפחה . מקומן של האימהות בתורת החינוך הקיבוצית היה במידה מסוימת היפוכו של זה שהתנסח בתרבות המערבית . אחרי מלחמת העולם השנייה הופיעו מחקריו של בולבי . ( Bowlby 1951 ) שהשפיעו על דור שלם של חוקרים , מחנכים וגם על התפיסה הרווחת . בולבי חקר קבוצת ילדים שבזמן מלחמת העולם השנייה באנגליה פונו
|
|