|
|
עמוד:10
דעת ומתוך הכרה בערכם , משצלחו את מבחן הנאמנות אנו ממשיכים להיות נאמנים להם בטוב וברע . הרי זה טיבה של הנאמנות שהיא תובעת מהנאמן לעמוד לימין מושא נאמנותו ולהעניק לו מסירות מתמדת , עניין שנדון בו בהמשך . סיכומו של דבר , נאמנות מבוססת על חירות האני והכרעתו להיות נאמן , אבל הכרעה זו מחייבת את האני הנאמן לחרוג מהריכוז שלו בעצמו . נאמנות היא התקת החשיבות מהאדם הנאמן אל מושא נאמנותו ; היא פותחת באני אך לא מסתיימת בו . נאמנות כמסירות – גם אם הנאמנות נטועה בהווייתו של האדם הקונקרטי ; גם אם האדם הוא המקור של הנאמנות , הרי משמעותה של זו מתגלמת בחריגה של האני מגבולות עצמו . רויס , שהבליט היבט זה כבר בהגדרתו הבסיסית לנאמנות , חוזר ומדגיש את העניין : אין נאמנות בלא מסירות לאובייקט הנאמנות , ומסירות זו מתבטאת , בראש ובראשונה , בהתגברות על הדחפים הטבעיים ובריסונם , בלשונו : " נאמנות בלא שליטה עצמית היא בלתי אפשרית . " המסירות למושא הנאמנות אינה מתגלמת בפעולה חד– פעמית ; נאמנות מחייבת פעילות מתמדת של הקרבת האני הפרטי והאינטרסים המידיים שלו בשם המסירות למושא הנאמנות . מתוך נקודת מבט זאת סבר רויס כי מושא הנאמנות הוא בעל מעמד אובייקטיבי , שאינו תלוי כלל ועיקר באני . פילוסופים רבים ביקרו היבט אידאליסטי זה בתפיסתו של רויס , שלפיה מושא הנאמנות הוא על–אנושי ובלתי תלוי באדם . ביקורת זאת מבוססת על התובנה שחלק גדול , ואולי מרכזי , מהנאמנויות של בני אדם אינן על–אנושיות , אלא ביןאנושיות . אבל ביקורת זאת אינה מביאה בחשבון את האינטואיציה הבסיסית של רויס : גם אם הוא טעה בניסוח , ואין כל הכרח להניח שמושא הנאמנות הוא על–אנושי , הרי טענתו מבטאת יסוד חשוב : נאמנות מייחסת ערך למושא הנאמנות שהוא בלתי תלוי באני הנאמן . תופעה זו אפשר לכנותה פרדוקס הנאמנות . הנאמנות מיוסדת על הכרעת האדם החופשית אבל היא מייחסת למושא הנאמנות ערך בלתי תלוי באני . אדרבה , מנקודת המבט של האדם הנאמן הוא אמור להיות מופעל על ידי מושא הנאמנות ; מסירותו למושא זה אמורה לכוון את צעדיו ואת פעילותו . רויס מבטא עניין זה במטפורה דתית רבת חשיבות : " התכלית ( cause ) מוכרחה לשלוט עליך , כדרך שהחסד האלוהי שולט שליטה גואלת על החוטא ; אבל רק רצייתך העצמית יכולה לקבל שליטה זאת . " 13 שם , עמ' . 411 14 רויס , 1920 עמ' . 18 15 שם , עמ' . 22 16 שם , עמ' . 19-18 17 לאד , 1967 עמ' . 97 18 רויס , 1920 עמ' . 31 19 שם , עמ' . 131 ראו גם עמ' . 130
|
|