|
|
עמוד:יג
" שירי שבח' לעווני חסותם , ברוממם בלשון גוזמאות קיצונית את מידותיהם הנעלות - חכמתם , כושר מנהיגותם ובעיקר את נדיבותם . ב '' קינות' על המתים ביכו את גודל האסון , זעקו םהשכול והיתמות , התלוננו על אור יום שחשך , על הגורל האכזר הבוחר בטובים כמטרה למהלומותיו ועל המוות המכלה את מבחר האנשים . אבל לא רק את שבחי פטרוניהם שרו משוררי ספרד . ב'שירי התפארות , ' כמבקשים להתנשא על כל בני דורם , שיבחו את עצמם , בעיקר את כישרונם כמשוררים ואת שליטתם בכל מסתרי 'החכמה . ' את יריביהם , מתנגדיהם ובעיקר את מבקריהם גינו ב'שירי נאצה' תוקפניים שלא מאסו בחרפות ובדברי לעג ארסיים . על מצוקותיהם בחולי , בבדידות , בתחושת נבגדות ביחסיהם החברתיים כתבו 'שירי תלונה 'ב . ' שירי חשק' כתבו על מנעמי האהבה ובעיקר על ייסוריה , על עצמת תשוקתו המעונה של החושק ואכזריות סרבנותה של הדמות הנחשקת , של הצבי - העלם היפה , או הצבייה - העלמה היפיפיה . רוח תאבת תענוגות מאפיינת את 'שירי היין' הצבעוניים , את תיאור המשקה המשמח לבב אנוש ואת תיאור המשתאות בגנים הפורחים , שכמו נענים בחדווה לצוו 'אכול ושתה' גם אם מנמקים אותו בקול רפה ב'כי מחר נמות . ' לעומתם שירי הגות קודרים , בעיקר מסוג "שירי הפרישות , ' שללו את העולם הזה שלילה מוחלטת , ביקשו לנדותו ולהתנתק ממנו , כפו על האדם את זיכרון מותו , מילאו את החלל בקולם של הקברים ומתיהם , ובקירבה רבה לשירה דתית הטיפו לפנייה לאלהים ולעולם הבא . לפי ההשקפה שרווחה בתקופה הנדונה , המשורר לא היה אמור לבטא את רגשותיו 'האמיתיים' ולחשוף את סתרי ליבו ומעמקיו . היה עליו לעצב את נושאו בנאמנות לדרכי סוגתו , לעטרו ברשת צפופה של 'קישוטים' בסגנון ה'בךיע , ' לארגן לשלימות הרמונית את כל חלקיו המשניים , לעשותו מושלם בברק לשונו , מדוייק במשקלו ובחריזתו , ולהעניק לו איכויות אסתטיות מעולות . לרשות המשורר עמד מאגר של 'חומרים קונבנציונאליים' - מוטיבים וצורות לשוניות שאיפיינו כל אחת מסוגות השיר המקובלות . כך , למשל , צוירה הנדיבות בדימויים של מים , את ידי הנדיב דימו לעננים , את תרומותיו לגשם נדבות , לנהר גועש בגליו , לים רחב ידיים,- היין האדום בכוסות הזכוכית השקופות היה אש בתוך קרח או אבן האודם היקרה כבדולח,- פני הדמות החשוקה בעטרת השיער השחור זרחו כירח או כשמש בשחור הלילה , עיניה ירו חצים ממיתים , שפתיה אדמו מדם קרבנותיה , ועוד כיו'ב . מבחנו של המשורר היה בליטוש הניב השגור , בניסוח חדשני
|
|