מבוא

עמוד:11

שהן נשים . נשים בדרך כלל מדברות עם אחיותיהן לעתים קרובות יותר משהן מדברות עם אחיהן , או מכפי שאחים מדברים זה עם זה . הסבירות גבוהה יותר שהשיחה בין נשים תעסוק בנושאים אישיים — דאגות בעלות מטען רגשי עז או פרטים שוליים לכאורה של חיי היומיום שלהן . באופן צפוי , השיחה עצמה ממלאת תפקיד גדול יותר במערכות היחסים של נערות ונשים מכפי שהיא ממלאת בחיי נערים וגברים . מאחר שנשים רבות רואות בשיתוף במידע אישי תנאי לקרבה , הרי שאחיות מרגישות לעתים קרובות מודרות כשהן מגלות את קיומם של סודות שלא גילו להן . אבל גם גילוי של סודות יכול ליצור סיבוכים ועלבון . מכל הסיבות שלעיל , השיחה היא נקודת מוצא ראויה כדי להבין — ולשפר — מערכות יחסים בין אחיות . הבנה של שיחות בין אחיות היא אשנב אל הדינמיקות המניעות את כל השיחות באשר הן , ולכן גם את כל מערכות היחסים . מחקרי בתחום הבלשנות , הלוא היא חקר השפה , התמקדו מאז ומתמיד בשפת השיחה . לשם כתיבת ספר זה ניתחתי תעתיקים של שיחות מוקלטות , ובנוסף ראיינתי יותר ממאה נשים על אחיותיהן — נשים שהגילים שלהן נעו משנות העשרה המאוחרות ועד לשנות התשעים המוקדמות . הן באו מרקע עדתי , אזורי ותרבותי שונה . מרביתן היו אמריקניות , אבל חלקן באו מארצות אחרות . בין הנשים האמריקניות היו אסיאניות אמריקניות , אפריקניות אמריקניות , הודיות אמריקניות , איטלקיות אמריקניות , איריות אמריקניות , גרמניות אמריקניות , יהודיות מזרח אירופיות אמריקניות וכן הלאה . הן היו סטרייטיות , לסביות , חירשות , שומעות , נשואות ורווקות . הקפדתי במיוחד לכלול נשים הבאות מרקע שונה כדי לשמוע מגוון של התנסויות . לא ניסיתי להשוות בין קבוצה אחת לשנייה או להגיע להכללות על קבוצה מסוימת . אל לקוראי להניח שהנשים שאותן אני מזכירה הן לבנות ואירופיות אמריקניות רק מפני שלא ציינתי אחרת . אישה אחת אמרה לי שידיד שלה , שעמו דיברה לעתים קרובות על אחותה , העיר , " וואו , זה כמו מערכת יחסים רומנטית רצינית " . הוא צדק ; זה אכן כך . באותה רוח אמרה לי אישה שמערכת יחסיה עם אחותה טובה , אבל העירה , " אנחנו עובדות על מערכת היחסים שלנו כמו בנישואים " . היא הוסיפה ואמרה בייאוש מהול ברוגז , " לא אמורה להיות בחיי מערכת יחסים כלשהי שתהיה פשוט קלה " ?

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא