|
|
עמוד:10
אחיות אפילו לא זקוקות למילים כדי להרגיש את זה במקום ההוא ; לפעמים די במבט . " את יודעת שלפעמים מה שאני עושה לא מוצא חן בעיני סיידי " , אמרה בסי דלייני על אחותה הבכורה . " היא עושה לי את הפרצוף הזה של אחות גדולה " . כשאמרה זאת היתה בסי דלייני בת 101 וסיידי היתה בת . 103 סיידי אמרה , " אמרתי לבסי שאם היא תגיע לגיל , 120 אני פשוט אהיה מוכרחה לחיות עד 122 כדי שאוכל לטפל בה " . סיידי הסבירה : " אני ממשיכה לחיות כדי שהיא תישאר בחיים " . האחיות דלייני תמצתו בדבריהן את האופן שבו אחיות משלבות באינטנסיביות שאין דומה לה שתי דינמיקות המניעות את כל השיחות ומערכות היחסים האנושיות : חיבור והיררכיה . איש אינו קרוב לך יותר מאחות החולקת איתך את משפחתך , עברך , זיכרונותייך . החיבור הזה קיים שם תמיד בין שאתן חיות את כל חייכן יחד , כמו האחיות דלייני , ובין שאתן מתראות לעתים נדירות או בכלל לא — גם אם אחת האחיות נפטרה . אחיות נותרות ערוכות לנצח על פי גיל , שההבדלים בהשפעה ובכוח הנובעים ממנו נותרים על כנם באופנים גלויים או סמויים כל חייהן . שתי הדינמיקות הללו — כוח וחיבור — פועלות יחדיו ואי אפשר לנתק ביניהן . את המסירות שהאחיות דלייני גילו זו כלפי זו כל חייהן אי אפשר לנתק מן העובדה שהאחת היתה צעירה יותר והשנייה מבוגרת יותר — ולכן מגוננת , ואולי מעט שיפוטית . אחיות מושוות זו לזו באופן בלתי נמנע מפני שלעתים קרובות הן נמצאות יחד , ומכל מקום חושבים עליהן יחד . יש נטייה לתאר את אופייה או את אישיותה של כל אחת בניגוד לזו של השנייה : הפתוחה והחברותית לעומת הביישנית ; האמנית וספורטאית ; החכמה והיפה . השוואה לעולם אינה רחוקה מאוד מתחרות . גם זו מובנית אל תוך מערכת היחסים מפני שאחיות פונות אל אותם מבוגרים כדי לקבל תמיכה ואישור , ולעתים קרובות נדמה — אם זה נכון ואם לאו — שהאהבה ותשומת הלב הניתנות לאחת גורעות ממה שעומד לרשות השנייה . אותו הדבר נכון לגבי אחים ובין אחיות לאחים . למעשה , חלק ניכר ממה שאני אומרת על אחיות תקף גם לגבי אחים . אני בטוחה שהדוגמאות שאני מביאה לשיחות בין אחיות יזכירו לרבים מקוראי את אחיהם ומערכות יחסים אחרות . אבל לשיחות בין אחיות מרקם מסוים מאוד ומורכבות מיוחדת מפני
|
|