|
|
עמוד:8
נראה כי משנעלמו המדינות הגרמניות השונות שבהן חי בל והתפתח לאישיות ציבורית מרכזית - מדינות גרמניה הווילהלמינית , הוויימארית , הנאצית , המערבית - שככו בהדרגה גם נוכחותו וכוח השפעתו במרחב הציבורי . במרוצת הזמן שחלף מאז איחודה הלך ודעך בגרמניה כוכבו . הסופר הגרמני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות לאחר מלחמת העולם השנייה נדחק במידה רבה אל שולי תודעתם של הגרמנים . שמו כמעט לא הוזכר במחלוקות הפומביות הרבות - פוליטיות , חברתיות ותרבותיות - שהסעירו את המדינה המאוחדת החדשה . כתביו הפובליציסטיים מצוטטים לעתים רחוקות בלבד בדיון הציבורי , למרות זיקתם התמטית המובהקת אל נושאים המעסיקים את החברה הגרמנית בשנות האלפיים , ובהם שאלות על הגירה ומהגרים , ההתעניינות המחודשת בטרור הפנימי של "כנופיית באדר-מיינהוף" על רקע המאבק של העולם המערבי בטרור המוסלמי הפונדמנטליסטי , סוגיות באיכות הסביבה , הלבטים באשר להשתתפות הצבא הגרמני בכוחות שלום רב-לאומיים ולמעורבותו בפתרון סכסוכי גבולות , ביקורת על תקשורת ההמונים , ועוד . גם יצירות הפרוזה של בל לא זכו לעדנה מחודשת במחוזותיה של הספרות הגרמנית . אמנם מקצתן עדיין נלמדות מדי פעם בתיכונים ובאי-אלה אוניברסיטאות , אבל רובן לא שרדו את מבחן הזמן בקרב קוראים צעירים . הן אינן קורצות במיוחד גם לדור חרש של מחברים גרמנים בשנות השלושים או הארבעים לחייהם . הם קראו את בל בנעוריהם , בבית הספר , והיום הם רואים בו סופר מיושן , נאיבי וחסר תחכום . הוא לוקה לטעמם בפשטנות , בראייה חד-ממדית של העולם . את התמקדותו השיטתית בחייהם של "אנשים קטבים" הם מחשיבים לפרובינציאליות צרת אופקים . הם מסתייגים מהשפה הפשוטה האופיינית לו ומהריאליזם הדקדקני הדומיננטי בכתיבתו מראשיתה .
|
|