|
|
עמוד:9
פתח דבר המאמרים והמסות המכונסים בספר זה מסכמים כעשרים וחמש שנות מחשבה והגות על האמנות הישראלית . חלקם , כתיבתם היתה כרוכה בעשייה אוצרותית , אך המשותף לכולם הוא העיון האידיאי בהקשריה המקומיים של היצירה החזותית שנוצרה בארץ ישראל במאה השנים האחרונות . אין זה מחקר היסטורי של האמנות , אף לא סדרת מפגשים עם יוצרים ישראליים , אלא ספר המבקש לבחון את התרבות הישראלית דרך אמנותה . כזהו , אכן , ציווי היסוד המנחה את המחבר : לשקף ולאשש גשרים בין אמנות לתרבות , להכיר את האמנות ובאמנות כאספקלריה פרשנית של תרבות הזמן והמקום : היסטוריה , לשון , דת וכיו"ב . כותרת הספר , "בהקשר מקומי , " מבקשת לשים דגש על עקרון ההקשר ועל עקרון המקום כאחד . עקרון ההקשר דוחה את הרעיון המודרניסטי בדבר האוטונומיה של יצירת האמנות , של אמנות למען אמנות , הנבחנת אך ורק בצורותיה , חומריה ודימוייה ה"פנימיים , " ומבקשת להפריד עצמה מקטיגוריות תרבותיות אחרות . עקרון ההקשר מתעקש לחבר בין האמנות לפילוסופיה , לספרות , לשירה , לתיאטרון וכר , כמו גם בינה לבין ההיסטוריה של החברה הישראלית , למיתוסים ולמסורות דתיות . עקרון ההקשר מאיים להוציא את האמנות אל מחוץ לעצמה . לא במקרה , נודה ונתוודה , כמה מחשובי האמנים בישראל אינם נדונים בפרקי הספר , באשר "חטאם" הוא בהתמקדותם במבע האישי , בביטוי הנפש ו / או במיחבר הצורני חומרי . חלילה לנו לשפוט את האמנים היקרים הללו , אלא שענייננו כאן באפיק אחר . ייאמר בהתאם : תכני ההקשר עשויים אף להתעלם לעתים מקריטריונים של איכות אמנותית , כאשר עצם ההידרשות לנושא ולחקר התרבות מרתקים את הכותב עוד יותר מחובת השיפוט האמנותי הצרוף . את הסיכון המקצועי הזה נטלנו על עצמנו . עקרון המקום דיאלקטי יותר . מחד גיסא , מפרנס אותו הרעיון הרומנטי הישן והטוב ( מאז יוהן פון הרדר ) המדבר על אמנות הצומחת מהקרקע ויונקת מסביבתה החומרית רוחנית : אקלים , נוף , מצב חברתי , משקעים תרבותיים מקומיים וכיו"ב . זהו הרעיון המסמיך את הפניה האוניברסלית של האמנות הטובה אל זיקה לוקלית , בבחינת הא בהא תליא . לא מעט מן המאמרים שלהלן ניזונים מרעיון זה - כמעט תביעה זו - שמשימתה לאזן , להעשיר ולהסמיך את התביעה המקומית לזו האוניברסלית , משמע - לאל מקומיות . בה בעת , ומאידך גיסא : משתמעת כאן ההכרה המאוחרת יותר , אשר פרקי הסיום של הספר הם עדיה , שהמקום - בתהומותיו המטפיזיים - טומן בחובו את ה"אין מקום , " וכי חוויית המקום לעומקו כוללת את ההודאה באובדנו ( וראו הפרקים : "הדה קונסטרוקציה של המקום" ו"שיבת ציון . ( " מרבית פרקי הספר ראו אור בעבר באורח צנוע למדי , במסגרת סדרת ספרונים , מעין אוגדן פרטי , שנהגתי להפיץ מדי שנה שנתיים בקרב כמאתיים וחמישים אשה ואיש . בסדרה כמעט מחתרתית זו הופיעו למעלה מעשרה ספרים , כגון "כאן" , ( 1984 ) "לגעת" , ( 1988 ) "עם הגב לים" , ( 1990 ) "גנים תלויים" , ( 1991 ) "נמרוד בתפילין" ( 1996 ) ועוד . במהלך הזמן אזלו כולם . יש , אוסיף , שהמאמרים פורסמו בכמה גרסאות וניסוחים
|
|