|
|
עמוד:7
פתח דבר " גם למראה נושן יש רגע של הולדת , " השתאה נתן אלתרמן בשירו "ירח" לנוכח מראות בטבע . ודומה , אין טובות ממילותיו אלו לבטא בהן גם את העמדה שבבסיסם של המאמרים המכונסים בספר זה . המאמרים הללו , שנתפרסמו בשעתם בכתבי עת ובמאספים ספרותיים , נחלקים לשלושה תחומים שונים . הם נבדלים זה מזה בנושאיהם : מדיניות ספרותית בכתבי עת , תיאוריה של ביקורת ועיון פרשני בסיפורת ; בתקופה שבה נכתבו הטקסטים , וכן בהיקף מניינם של הטקסטים או של היוצרים הנידונים בהם . אף על פי כן , כולם מעוגנים באותה "השתאות" לנוכח "המראה הנושן" שלפתע היה לו "רגע של הולדת . " בכולם ליוותה את העיון היפתחות חדשה : חתירה לקריאת הטקסטים הללו שמתקופות עבר ובחינתם מנקודת המבט המחקרית של ההווה לשם הבנה חדשה , ועם זאת חתירה לשחזור משמעותם המקורית , זו של זמנם הם . תוך כדי כך גברה גם "ההשתאות" לנוכח גבורת המפעל הביקורתי על רקע זמנו ההיסטורי , ולנוכח גדולת הסיפורת של עגנון . " ההשתאות" היא שעמדה , אם כן , בבסיסו של האתגר לצאת למסע מחקרי ארוך ומורכב , אם בשל הפער בזמן ההיסטורי ואם בשל הפער הלשוני , המושגי והרוחני . המסע הזה , שראשיתו בעבודת הדוקטורט שלי , בין גליונותיהם של כתבי העת של המאה ה 19 וראשית המאה ה , 20 היה לעתים מפרך , שכן תכליתו היתה לחשוף בכתבי העת "הנושנים" כל מבע שנושאו הספרות העברית , ואשר יש בו גילוי של שיקולי עריכה , התיחסות ביקורתית או שיפוטי ערך המעידים על עמדותיהם העקרוניות של הכותבים . היו ביניהם סופרים מרכזיים , אבל רבים בהם היו מה שניתן לכנות "פועלי הספרות , " אישים שתרומתם ארעית או בעלת בסיס שאינו כה יציב או מוצק ומפעלם , שתרם אף הוא לתסיסה הרעיונית , נשכח כליל במשך השנים . רק עיון מקיף מעין זה עשוי היה להביא להבנת העמדות השונות שהתגוששו ביניהן באותה תקופה , ואשר הקיפו שאלות בדבר מהותה , מקורה , תכליתה , לשונה , מבניה וגבולותיה של הספרות היפה בכלל ושל זו העברית , המתחדשת או המתורגמת , בפרט . לעתים , אף העלעול עצמו בגליונותיהם של עיתוני התקופה ההיא , שאוחסנו במרתפי הספריה הלאומית , חייב זהירות יתר , שכן דפיהם הצהיבו מיושן ואיימו להתפורר . אף על פי כן , הבנתן של העמדות השונות חייבה לבחון את הדברים בהקשר המקורי של פרסומם ולא באסופות מאוחרות ומעטות , שאך מעט מן השפע כונס בהן ואף הוקפא בניתוקו מן ההקשר החי והתוסס שבתוכו נתהווה . העיון בחומר שנאסף הציב אתגר לא רק של התגברות על הפער ההיסטורי שבבניית ההקשרים הספרותיים , הלאומיים והאידיאיים , אלא גם על זה שבלשון שבה התנסחו הדברים . שהרי העברית של אותה תקופה היתה נתונה בסד של אפשרויות מוגבלות וקשה היה לתת מבע לאידיאות מודרניות בלשון העברית "העתיקה . " לשון הזמן ההוא גם תבעה מן הכותבים , שלא תמיד היו בעלי השכלה
|
|