|
|
עמוד:9
להיות אמו מופע כל אחד היה רוצה לעסוק בחיים כמו באמנות , אבל לא כל אחד יכול . כולם יכולים לעסוק באמנות כמו בחיים , אבל מעטים מסוגלים לרצות מספיק . זה מחייב , זה מטשטש גבולות , זה מקצין עמדות , זה מעמיד אותך על הקצה . הבחירה באמנות המופע ( performance art ) שנויה במחלוקת . אנחנו מרבים להשתמש במונח "פרפורמנס" בהקשר לביצועים שאנחנו רוצים שייחרטו בתודעת הזולת או הציבור , לעיתים גם בעיני עצמנו . אך משמעותו העיקרית של הפרפורמנס טמונה באופן שבו אתה משתמש בגוף שלך ומעניק לו מעמד ציבורי : הגוף שלך הופך להיות גוף פוליטי והפעולות שהוא מייצר במרחב הציבורי הן בעלות הקשר פוליטי . אני מעדיף להשתמש במונח "מופע" במקום "פרפורמנס . " מופע הוא האופן שבו דבר יכול לבוא לידי ביטוי , ובמלים אחרות שהיה / מורים על אחרית אחת , שתמיד הווה . " זהו גזר דינה של הפעולה האמנותית . היא נכונה לעצמה , מעין בועת תודעה שאמן המופע בחר להסתגר בה . אין לה קיום בספרות המקצועית או בזיכרון הקולקטיבי . ההוויה אינה עמידה בשינוי מצב צבירה ; למעשה , כל ניסיון לתעד או להעביר , לצלם או להקליט את הפעולה האמנותית נידון מראש לכישלון . לא במקרה הפעולה האמנותית אינה נסחרת בגלריות מסחריות ומתקשה למצוא את מקומה בחללי תצוגה מוזיאליים . אין לה עבר ואין לה עתיד , ומבחינה מסוימת היא מצויה מחוץ להיסטוריה . אין לה מורשת ואין לה יורשים . היא דורשת מרחב זמן חלל עצמאי , כאן ועכשיו . היא בוחרת להיות מציאות בתוך / על מציאות , ללא הקלות , ללא הסחות . מציאות רבה מדי .
|
|