|
|
עמוד:9
א . ראשיתו של הסיוט בדרום איטליה הסיבות הישירות שגרמו לתחייתה של הלשון העברית ולצמיחתו של הפיוט באיטליה איבן נהירות לנו כיום . אולמ אין לפקפק בכך' כי ספרות ארץ ישראל שימשה ליהודי איטליה דוגמה ומופת משך תקופה ארוכה . ראשיתו של הפיוט הישראלי במאה הרביעית בקירוב' ואילו השירים העברים הראשונים שהגיעו לידינו מאיטליה נתחברו חמש מאות שנה לאחר מכן . תוך ריווח זמן זה נתגבשו במלואם הסוגים והצורות האופייניים למלאכת הפיוט' כגון ה'יוצו" בצירוף הקטעים המלווים אותו ' ) אופן / 'זולת / 'גאולה' ובד ' ( ' ה'קרובה' למיניה' ה'עבודה' ליום הכיפורים ועוד . במסגרת זו נתפתחו ושוכללו גם דרכי החריזה והמיקצב' האליטראציה והאקרוסטיכון' ובראש וראשונה הסגנון 'הפייטני' המיוחד שהעניק לנו שפע של חידושי לשון' ביניהם לא מעטים המצויינים באופיים הנועז . יהודי איטליה קיבלו באהבה את המסורת עתיקת הימים שהועברה אליהם מן המזרח' אולם לא נשתעבדו לה ולא הפכו למאספים אחרי המחנה . ועם כל הכבוד שרחשו לקודמיהם נטלו לעצמם חופש מסוים בחיבור השירים : היצירות המעולות של האסכולה האיטלקית אינן מעשה חיקוי גרידא' אלא מפליאות את הקורא בדרך הרצאתן הבלתי אמצעית וברעננותן . ואל בא לנו לשכוח' כי הפיוט העברי הקדום והמדרש היו אחים תאומים' וגדולה היתה השפעת הגומלין שבין שניהם ; לדעת חוקרים רבים' נתחברו גם אחדים מספרי המדרשים דווקא באיטליה . יש משום אירוניה בכך שדווקא איטליה זו שממנה יצאו השליטים' המצביאים וה לגיונות ששמו קץ ליהודה העצמאית ופיזרו חלק גדול מתושביה בין אומות העולם — היתה גם למרכזה הראשון של תרבות ישראל ביבשת אירופה . נראה שבמשך המאות השביעית והשמינית חלה בדרום איטליה חזרה למקורות הלאומיים — תהליך שלא נדע כיום להסביר את סיבותיו . לאט-לאט דחקה הלשון העברית את היוונית והרומית מן הכתובות עד שהשתלטה עליהן . יתר-על כן' ניסוח ציוני הקבר נעשה ספרותי ונמלץ' ובאחד או שניים מהם מוצאים אנו אפילו חריזה רצופה . ! 1 ראה G . I . Ascoli , hcrizioni inedite o mal note , greche , latine , ebraiche , Torino & . Roma , 1880 , nos' 31 , 33 צורה סיוטית וחרוזים בסי' . 38 , 24 השירה העברית באיטליה מראשיתה עד לסוח המאה האדות עשרה
|
|