|
|
עמוד:7
הקדמה למהדורה העברית מאת המחבר ארבעה עשורים חלפו מאז מותו של איליה ארנבות ב 31 באוגוסט , 1967 ומזמן כבר היה ראוי שגם בישראל ייבחנו מחדש העמדות והרגשות כלפי האיש הזה . דמותו של ארנבורג היתה תמיד מוקד להתפעלות ולמחלוקת . העיתונים בישראל עקבו בדבקות אחר העליות והמורדות בחייו . כמה מן הרומנים שכתב ארנבורג , בהם הרומן הנפלא ' חייו הסוערים של לאזיק רויטשוונץ , ' היחיד שכל כולו רומן יהודי , וכן רבים מסיפוריו וחלקים מפרקי הזיכרונות שכתב , 'אנשים , שנים החיים , ' תורגמו לעברית ועוררו הדים רבים . עם מותו של ארנבורג פורסם הספד לזכרו בכל אחד מהעיתונים הגדולים . הכותבים ניסו לבטא את המורכבות במהלך חייו ובעבודתו , ובה בעת היו דבריהם שטופים באותם רגשות מעורבים שארנבורג עורר שוב ושוב בלב היהודים במערב . שכן הקסם וההתפעלות שאפפו את ארנבורג היו מהולים תמיד בחשד . בימי חייו של סטלין הוסיף ארנבורג לשגשג , לפחות בכל הנוגע למעמדו הציבורי . בשעה שעוד ועוד קולות של יהודים הושתקו בברית המועצות , בשפה הרוסית או ביידיש - בהם חברים קרובים כמו יצחק באבל , אוסיפ מנדלשטם ופרץ מרקיש , או אנשים מוכשרים בני זמנו כדוגמת דוד ברגלסון , לייב קוויטקו , דוד הופשטיין ודר נסתר ( פנחס כהנוביץ ( ' - צף לו ארנבורג כביכול מעל לגלי הדיכוי . עצם הישרדותו נזקפה לחובתו . ואולם יש עוד טעם לא פחות חשוב להיכרות עם דמותו של ארנבורג . בראשית שנות השבעים של המאה העשרים , עוד כשלאוניד בתינייב היה בשלטון , החלה תנועת עלייה של יהודים מברית המועצות לישראל . במהלך השנים ידעה תנועה זו הצלחות דרמטיות על אף הדיכוי הקשה , עד שבסופו של דבר , בסוף שנות השמונים , עם ניצחון הפרסטרויקה , נעשתה ההגירה חופשית במידה רבה , והיום יותר ממיליון יהודים מברית המועצות לשעבר חיים בישראל . הישראלים , הנדרשים להסתגל לכל אותם 'רוסים / עשויים למצוא בסיפור חייו של איליה ארנבורג צוהר חי ומוחשי מאין כמוהו אל ההיסטוריה של יהודי רוסיה על כל הסתירות הטרגיות שבה .
|
|