|
|
עמוד:11
פרק א' ספרות האגדה בין בבל לארץ ישראל ( ומעין מבוא לסידרת ההרצאות כולה ) " להלכה פנים זועפות , לאגדה פנים שוחקות . זו קפדנית , מחמרת , קשה כברזל , מידת הדין ; וזו ותרנית , מקילה , רכה משמן , מידת הרחמים ... כאן — אדיקות מאבנת , חובה , שעבוד ... וכאן — התחדשות מתמדת , חרות , רשות ... כאן — יבושת של פרוזה , סגנון מוצק וקבוע , לשון אפורה בת גוון אחד , שלטון השכל . וכאן — לחלוחית של שירה , סגנון שוטף ובן חלוף , לשון מנומרת בצבעים , שלטון הרגש . " במלים אלה תיאר המשורר חיים נחמן ביאליק במסתו "הלכה ואגדה" את ההבדל שבין שני ענפי היצירה העיקריים של חז"ל — ההלכה והאגדה . אנחנו נעסוק כאן בפנים השוחקות של יצירה זו , בספרות האגדה , כאשר מטרתנו העיקרית היא לסקור את העולם הספרותי והתרבותי המקיף את ספרות האגדה של חז"ל' זה הקודם לה מבחינת הזמן , זה שהוא בן תקופתה או זה שבא בעקבותיה . הסקירה מבקשת להדגים את הזיקות שבין עולם האגדה של חז"ל לבין הספרויות והתרבויות האחרות הסובבות אותה . ומכאן יובן , כי לא ספרות חז"ל כשלעצמה תהיה במרכז ענייננו , אלא העולם שבתוכו נוצרה והתקיימה . עם זאת , מן הראוי להקדים כמה דברי מבוא להבהרת המושגים -ספרות האגדה" ו"חז"ל , " ונפתח באחרון . חז"ל הוא כינוי כללי — ראשי תיבות שמשמעם : חכמינו זכרם לברכה — ומאוחר יחסית , המכוון לקבוצה לא גדולה של אנשים , מאות רבות או אלפים אחדים , חכמי התורה של עם ישראל , שחיו בעיקר בארץ ישראל ובבבל בין המאה הראשונה למאה השביעית שמינית לערך . מסגרת כרונולוגית זו , כך נראה לי לומר , פותחת בהלל
|
|