מנחם צבי קדרי טיבו של ערך מילוני הוא , שיש בו כדי להציע תשובה מספקת לכל שאלה בדבר משמעותם של כלל המופעים של מילת הערך בהקשריה השונים בלשון החיה . כשמדובר במילון ללשון המקרא , יש להמיר את "הלשון החיה" בלשון הטקסט הכתוב , כלומר מדובר בלשון שהייתה חיה לפני שהפכה ללשון שחיותה מוגבלת לכתיבה . אין צורך בהדגמת המשמעויות השונות שהמילונאי מייחס למילת הערך בהיקף רחב מדי ; מאידך גיסא מן הדין הוא שההדגמות , כלומר המובאות מהמקור המקראי , יהיו מספיקות ומאלפות . לשם כך המילונאי מברר לעצמו מספר עקרונות המנחים אותו בזמן כתיבת הערך למילון . נעמוד כאן על מספר שאלות הנוגעות בקביעת משמעויותיהן של הלקסמות העשויות להידון בערכי המילון . הומונימיה ופוליסמיה ההפרדה בין הומונימיה לפוליסמיה לא תמיד ודאית , ואפשר שיש בה פנים לכאן ולכאן . ראיה לכך , שמילונאים שונים נוהגים בלקסמה אחת בדרך זו או בדרך זו . הסיבה לתנודות האלה היא היעדר בסיס אטימולוגי מספיק לשורשים השונים , ויכולת התמרון במעברים מתחום סמנטי אחד לתחום סמנטי אחר . במקרים כאלה חייב המילונאי להכריע , גם אם ההכרעה היא בגדר שמא .
אל הספר