ד. הלכות צניעות כמדיום מתווך להדרת האישה הריאלית

הניסיון המתמשך של השיח הרבני ההגמוני להדיר נשים ריאליות ממרחב השיח ולסלק את קולן הייחודי מגיע לשיאו בהלכות צניעות . ניתוח של שיח המיניות הציוני דתי מלמד שנושא הצניעות משמש כסמן המרכזי המגדיר 118 קמיר , פמיניזם זכויות ומשפט . 119 פאנון , מקוללים עלי אדמות . את מידת דתיותן של הנשים . 120 ניתוח פנומנולוגי של השיח ההלכתי הציוני על אודות צניעות מלמד ששתי אידיאות מרכזיות מכוננות שיח זה , והן הן המעניקות משמעות לשיח הנורמטיבי . לפי אפשרות אחת , מטרתו של שיח הצניעות היא להגן על גברים מהפיתוי הנשי . בשיח זה מכוננת האישה הריאלית כמפתה , ולפיכך הלכות הצניעות נועדו למשטר את הפיתוי ולשלוט בו . משמע , הלכות צניעות אינן חלק מכינון אידיאלי של האישה הריאלית ; הן אינן חלק מתהליך העיצוב של דמות האישה . הלכות אלו מוותרות על עיצוב דמותה שכן מעמדה כמפתה נותר על כנו , ודווקא בשל כך מתחדד הצורך בהלכות צניעות הבאות להגן על הגבר . בדיאלקטיקה היחסים בין גברים לנשים , האישה מפתה והגבר מפותה . לשון אחר , גילומה של האישה הריאלית כסובייקט מתגלם בפיתוי , ופיתוי זה עצמו הופך את הגבר לאובייקט . הלכות הצניעות נועדו לשקם...  אל הספר