איגרת שמונים ואחת אל מעלת כבוד האציל המלומד מאוד אהרנפריד ואלתר דה־טשירנהאוס

מתוך:איגרות > איגרות

מאת ב . ד . ש . [ תשובה לאיגרת הקודמת ] אדון מכובד מאוד , מה שאמרתי באיגרתי על האינסוף , שאין לומדים על אינסופיותם של החלקים מריבוים , יוצא בבירור מן העובדה , שאילו אפשר היה להסיקה מריבוים , שוב לא היינו יכולים לחשוב על ריבוי גדול יותר של הלקים , אלא ריבויים זה היה מן ההכרח גדול יותר מכל ריבוי נתון , וזה כוזב . שכן בכל הריווח בין שני מעגלים בעלי מרכזים שונים זה מזה אנו יכולים להעלות על דעתנו מספר חלקים כפול מבמחצית הריווח , ואף על פי כן עולה מספר החלקים' הן של מחצית הריווח והן של כולו , על מספר שניתן למנות אותו . ולהלן , מן ההתפשטות , על פי תפיסתו של קארטסיוס , כלומר — בבחינת מסה נחה , לא בלבד שקשה להסיק ולהוכיח את מציאותם של הגופים , כמו שאתה אומר , אלא שהוא מחוץ לגדר האפשר מכול וכול . כי החומר הנח יתמיד במנוחתו , כל כמה שאפשר לו , ורק סיבה חיצונית , חזקה יותר , תעורר אותו לתנועה . מטעם זה לא חששתי להשמיע פעם בשעתו , כי היסודות של קארטסיום במערכת הנמצאות הטב עיים אין בהם תועלת , אם לא אומר — שהם דברים בטלים מעיקרם . האג , 5 במאי 1676  אל הספר
מוסד ביאליק