מאת גויליאלמו דה בליינברג אדוני וידיד שאיני מכירו פנים אל פנים , כמה פעמים כבר קראתי בעיון את מאמרך , אותו ואת הנספח לו , שיצאו לאור זה מקרוב . נאה לי לדבר באזני אחרים יותר מאשר באזניך על היסודיות , שאין גדולה ממנה , אשר מצאתי בו , ועל ההנאה שנהניתי ממנו . אבל איני יכול להעלים ממך , שככל שאני חוזר ומעיין בו בתשומת הלב , הוא מוצא חן בעיני יותר , ומדי פעם בפעם אני מוצא בו דבר , שקודם לכן לא נתתי עליו את דעתי . אבל באמת איני רוצה לומר את כל שבחיו של מחבר המאמר ולפארו ולהללו יתר על המידה ( כדי שלא אהיה מוחזק חנפן באיגרתי זו . ( יודע אני , כי האלים מזכים את העבודה בכל . אולם כדי שלא לעכב אותך הרבה בהשתאות מי הוא אלמוני זה ומה עלתה לו , שיטול לעצמו רשות מרובה זו לכתוב אליך , אודיעך מיד שהוא נדחק על ידי התשוקה לאמת הטהורה והזכה להעמיד את רגלו על קרקע המדע , עד היכן שיד רוחנו האנושית מגעת בחיים הקצרים והשכירים האלה ו בחקר האמת אין אדם זה משים לנגד עיניו תכלית אחרת מאשר את האמת עצמה . מכוח המדע אין הוא מבקש לקנות לעצמו לא כיבודים ולא עושר , אלא את האמת בלבד ואת מנוחת הנפש , הנוסח הלאטיני . זו ת...
אל הספר