מלחמת 1948 הסתיימה רשמית בחתימת הסכמי שביתת נשק בין ישראל לארבע מדינות ערביות שלחמו בה : מצרים ( 24–ב בפברואר , ( 1949 לבנון ( 23–ב במרס , ( 1949 ירדן ( 3–ב באפריל ( 1949 וסוריה ( 20–ב ביולי . ( 1949 העיראקים שחסרו גבול עם ישראל , סירבו לנהל משא–ומתן על שביתת נשק . השיחות הישראליות–מצריות על שביתת נשק נפתחו באי רודוס 13–ב בינואר – 1949 שישה ימים אחרי הפסקת האש , שלושה ימים אחרי התפנות צה"ל מסיני ומרפיח – ונמשכו שישה שבועות . את השיחות הדו–צדדיות ניהל ביעילות המתווך בפועל מטעם האו"ם , האמריקני רלף באנץ , ' יורשו של הרוזן ברנדוט . המשא–ומתן התנהל בין צדדים לא שווים . המצרים כאבו קשות את נחיתותם : צבאם הוכה קשות אך תמול שלשום , ובהעדר הסכם היתה ישראל עלולה לחדש את פעולות האיבה , לכבוש את רצועת עזה ואולי גם לפרוץ שוב לתוך סיני . חיל המשלוח המצרי , שעדיין היה פרוש לעייפה בין אל–עריש לעזה , היה פגיע ביותר וגורל המשטר בקהיר היה כרוך בגורל הצבא . המצרים ידעו , על רקע ניסיון החודשים הקודמים , כי לא יוכלו לצפות לסיוע כלשהו מצד מדינות ערב האחרות או מצד המעצמות . כוח בגודל חטיבה עדיין היה נצור בפא...
אל הספר