§72 על אילו שיטות בנוגע לתכליתיות של הטבע

אין מי שיטיל ספק בנכונותו של העיקרון , שהכרח הוא לשפוט על דברים מסוימים של הטבע ( על ישים אורגאניים ) ואפשרותם על פי המושג של סיבות התכליתיות , אפילו כשלא נדרש אלא קו מדריך להכרת תכונתם על ידי ההתבוננות , בלא להעפיל אל החקירה על מוצאם הראשון , השאלה יכולה אפוא להיות רק זאת : האם עיקרון זה הוא רק בעל תוקף סובייקטיבי בלבד , כלומר רק כלל מעשי של כוח השיפוט שלנו , או הוא עיקר אובייקטיבי של הטבע , אשר לפיו שייך לטבע מחוץ למיכאניזם שלו ( לפי חוקי תנועה גרידא ) עוד מין אחר של סיבתיות , היינו של סיבות תכליתיות , שהסיבתיות של הכוחות המניעים כפופה להן רק בחינת סיבות מתווכות . והנה אפשר היה להשאיר שאלה זו , או מטלה זו שבשביל העיון , לגמרי בבחינת תיקו וללא כיתרון , שהרי אם די לנו בסיבתיות התכליתית בתוך הגבולות של הכרת הטבע גרידא , יספיקו לנו אותם הכללים המעשיים כדי לחקור את הטבע , עד כמה שכוחותיו של האדם מגיעים , וכדי לעקוב אחר סודותיו הטמירים ביותר . יש כאן אפוא כנראה ניחוש מסוים של תבונתנו , או רמז שניתן לנו כביכול על ידי הטבע , שנוכל בעזרת אותו המושג של סיבות תכליתיות לחרוג אל מעבר לטבע ולקשו...  אל הספר
מוסד ביאליק