§66 על העיקר של הערכת התכליתיות הפנימית ביצורים אורגאניים

זה העיקר' וכאחת זו הגדרתו : מוצר א ו ר ג א נ י ש ל הטבע הוא מוצר , ש ב 1 הכל הוא תכלית ובאופן הדדי גם אמצעי . שום דבר שב 1 אינו לשווא , ללא תכלית , ואין לייחסו למיכאניזם טבע עיוור . אמנם עיקר זה נגזר על פי הגרם שלו מן הניסיון , היינו מן הניסיון הנערך באופן מיתודי והנקרא התבוננות ! אך בגלל הכלליות וההכרחיות , שהוא מייחס לתכליתיות כזאת , אין הוא יכול להתבסס על טעמי ניסיון בלבד , אלא ביסודו צריך להיות מונח עיקר אפריורי , ויהא אפילו רק עיקר מכוון , ותהיינה אפילו אותן התכליות מונחות רק באידיאה של המעריך ולא בסיבה פועלת כלשהי . עיקר כזה ניתן לכנותו בשם כלל מעשי ( מאכסימה ) של הערכת התכ ליתיות הפנימית של יצורים אורגאניים . ידוע שמנתחי הצמחים והחיות , כדי שיוכלו לחקור את מבניהם ולהבין את הטעמים , מדוע ולאיזו תכלית ניתנו להם איברים אלה — , מדוע ניתנו להם מצב כזה והתקשרות כזאת של האיברים וצורה פנימית זו דווקא — , מניחים כלל מעשי זה כהכרחי בהחלט . הם אומרים , ששום דבר ביצור כזה אינו לשווא , ותובעים את הכלל הזה' כשם שהם תובעים את העיקרון של תורת טבע כללית' ששום דבר אינו נעשה במקרה . ובאמת אין הם ...  אל הספר