§53 השוואת ערכן האסתיטי של האמנויות היפות בינן לבין עצמן

אמנות הפיוט עומדת בדרגה העליונה בין כל האמנויות ( ראשיתה כמעט כולה בגאוניות , ופחות מכולן היא מסכימה להיות מודרכת על ידי הוראות או על ידי דוגמאות . ( היא מרחיבה את הנפש על ידי כך שהיא קוראת דרור לכוו ו המדמה , ובגבולותיו של מושג נתון היא מגישה מתוך הריבוי הבלתי מוגבל של צורות שבאפשר , המתאימות למושג זה , אותה צורה , הקושרת את גילומו עם שפע של מחשבות' אשר שום ביטוי לשוני אינו תואם אותו לגמרי , ובדרך כך היא מתנשאת באורח אסתיטי אל אידיאות . היא מחזקת את הנפש עם שהיא מאפשרת לה להרגיש את ספיקתה—ספיקה חופשית , נובעת מתוך עצמה ובלתי תלויה בקביעה של הטבע—להסתכל בטבע , בחינת תופעה , להתבונן בו ולהעריכו לפי השקפות אשר הטבע עצמו אינו מגיש אותן בניסיון , לא לחוש ולא לשכל , ולהשתמש אפוא בטבע לשם העל חושי וכביכול כסכימה של העל חושי . היא משחקת בתדמית שהיא יוצרת אותה לרצונה , אך לא לשם הונאה : שהרי היא מכריזה שעיסוקה אינו אלא משחק גרידא , שמכל מקום השכל יכול להשתמש בו באופן תכליתי לשם עיסוקו — . אמנות הדיבור , כל שמבינים בזה את האמנות לפתות , היינו לגנוב את הדעת על ידי התדמית היפה ( בחינת , ( ars o...  אל הספר
מוסד ביאליק