ב. על רשותה של הפילוסופיה בכלל

עד המקום שבו מגעת תחולתם אפריורי של מושגים , עד לאותו מקום מגיע השימוש בכושר ההכרה שלנו על פי עיקרים ועמו הפילוסופיה . אולם מכלול כל המושאים , שאליהם מתייחסים מושגים אלה , כדי להביא במידת האפשר לידי הכרה שלהם , אפשר לחלקו על פי המידה שבה יצלחו או לא יצלחו כשרינו למטרה זו . מושגים , במידה שהם מתייחסים למושאים , בלא להתחשב בכך אם הכרתם היא באפשר או לא , יש להם שדה משלהם , הנקבע רק על ידי היחס שיש לו למושאם אל כושר ההכרה שלנו — . החלק של שדה זה , שבו ההכרה היא באפשר בשבילנו , הוא קרקע ( territorium ) בשביל מושגים אלה ובשביל כושר ההכרה הנדרש לשם כך . החלק של קרקע זה , שלגביו מושגים אלה הם מחוקקים' הוא הרשות י ( ditio ) של מושגים אלה ושל כושר ההכרה המתאים להם . נמצא , מושגי הניסיון אמנם יש להם קרקע משלהם בטבע , בחינת מכלול כל מושאי החושים 1 אולם אין להם רשות ( אלא רק מקום מגורים , ( domicilium , 2 משום שאמנם הם נוצרים כחוק אבל אינם מחוקקים , והכללים המיוסדים עליהם אינם אלא ניסיוניים , ולפיכך—מקריים . כושר ההכרה שלנו כולו יש לו שתי רשויות , הרשות של מושגי הטבע והרשות של מושג החירות ! שכן על ...  אל הספר