יא. דרישות הישארות־הנפש ומציאות אלוהים

על היצור בעל התבונר , הוטל תפקיד , שאין להשיגו בזמן סופי : ההתאמה הג מורד . לצו המוסרי . רק מתוך התקדמות בלתי פוסקת ונמשכת עד לאין םוף יכול התפקיד הזד . להתגשם . אולם לפי שהתאמה גמורה כזו נדרשת כתנאי לטוב העליון , מוכרחים אנו להניח מציאות יצור בעל תבונה הנמשכת עד אין סוף , כלומר הישארות ה'אני / שהיא תנאי להתאמה זו . ראיה זו להישארות הנפש מתוך אפשרות ההתקדמות הנמשכת עד אין סוף באה לקאנט מלסינג , שהביעה בספרו 'חינוך המין האנושי . ' ב'ביקורת התבונה הטהורה' הוכיח קאנט את הישארות הנפש באופן אחר לגמרי . שם שימש הרעיון של התאמת האושר למידה הטובה ראיה . ב'ביקורת התבונה הטהורה' הכריעו חיי בן אדם על האדמה את גורלו בעולם הבא . ב'ביקורת התבונה הטהורה' פיתח קאנט את תורתו על חיי העולם הבא רק כתוצאה ממציאות אלוהים . אלוהים יצר את שתי המערכות , את 'העולם המוסרי' ואת 'העולם הטבעי , ' והתאים את סדרי העולם האחד לסדרי העולם השני , כלומר את חיי המוסר לגמולם . והיות ואיננו רואים התאמה זו בחיינו עלי אדמות , צריכים אנו להניח חיי עולם הבא . ב'ביקורת התבונה הטהורה' יעודים אפוא חיי העולם הבא רק לגמול בלבד , ואי...  אל הספר
מוסד ביאליק