ו. ממלכת התכליות

המושג של יש בעל תבונה , אשר שומה עליו לחשוב את עצמו למחוקק כללי בכל כללי פעולותיו , מביא את קאנט לקביעת מושג אחר 'פורה מאוד , ' כלומר מושג על דבר 'ממלכה של תכליות' וי 'בשם ממלכה אני מבין את האיחוד השיטתי של יצורים בעלי תבונה שונים על ידי חוקים משותפים . מכיוון שהחוקים הם המגדירים את התכליות מצד חלותן הכללית ... נוכל ליצור את המושג על דבר אגודה שיטתית אחת של כל התכליות ... על דבר ממלכה של תכליות ... שכן כל היצורים בעלי התבונה נתונים תחת החוק האומר כי כל אחד מהם חייב להתנהג עם עצמו ועם זולתו לעולם לא מנהג של אמצעי בלבד כי אם תמיד מנהג של תכלית כשהיא לעצמה כאחת . מכאן נוצר איחוד שיטתי של כל בעלי התבונה על ידי חוקים אובייקטיביים משותפים , כלומר ממלכה ; ומכיוון שחוקים אלה מכוונים דווקא ליחס יצורים אלה זה לזה בתור תכליות ואמצעים , תוכל ממלכה זו להיקרא 'ממלכת תכליות' . גם במדע הטבע יש מקום להסברת התופעות מתוך השקפה תכליתית . שם 14 'הנחת יסוד , ' עמ' " . 84 שס , עמי 16 . 104 שם , עמי . 105—104 משמשת האידיאה של התכלית להבנת העובדות הקיימות . " כאן , בתורת המוסר , משמשת האידיאה של התכלית כאידיא...  אל הספר