VII. מושג של מדע מיוחד הקרוי 'ביקורת התבונה הטהורה' וחלוקתו

מכל האמור יוצא מושג של מדע מיוחד' שאפשר שיהא קרוי : 'ביקורת התבונה הטהורה / כי התכונה היא אותו הכשרון' המעלה את עקרונות ההכרה אפריורי . על כן' 'תבונה טהורה' היא זו' המכילה את העקרונות להכרת משהו אפר יורי מכול וכול . 'אורגאנון ( כלי ) של תבונה טהורה' יהא מכלול של אותם העקרונות' שעל פיהם אפשר לרכוש ולבצע ממש את כל ההכרות הטהורות אפריורי . שימוש מפורט בכלי כזה היה נותן את 'שיטת התבונה הטהורה / אולם' לפי שזו דרישה מפליגה' והשאלה עודה תלויה ועומדת , אם כאן-ובאילו מקריםהרחבה של הכרתנו היא באפשר בכלל — ' הרי אנו רשאים להשקיף על המדע' שאין בו אלא הערכה של התבונה הטהורה' מקורותיה וגבולותיה' כעל הכנה לשיטה של התבונה הטהורה . מךההכרח' שהכנה כזאת לא נהא קוראים לה יתורהי- אלא 'ביקורתי של התבונה הטהורה בלבד . לאמור' תועלתה מב ' חינת העיון היתה באמת שהיא שלילית בלבד' ולא היתה משמשת להרחבת תבונתנו אלא רק לזיקוקה' והיתה שומרתה מפני שגיאות ; ואף בכך-בלבד היינו מועילים הרבה . אני מכנה 'טראנסצינדנטאלית' כל הכרה' העוסקת בכלל לא בעצמים' אלא בדרך הכרתנו את העצמים' כמידה שדרך זו צריך שתהא באפשר אפריורי . שי...  אל הספר
מוסד ביאליק