VI. תפקידה הכללי של התבונה הטהורה

אנו כבר מפיקים תועלת רבה . אם ניתן להעמיד מניין מרובה של חקירות על נוסחה של מטרה אחת . כי ' על ידי כך' לא זו בלבד שאנו מקלים מעל עצמנו את עבודתנו כמה שקובעים אותה במדויק—אלא מקלים את המשפט מעל כל אחד זולתנו' המבקש לבדוק אם מילאנו את כוונתנו , או לאו . והנה- המטלה האמתית של התבונה הטהורה כלולה בשאלה : כיצד משפטים מרכיבים אפריורי הם באפשר ? הסיבה היחידה לכך' שהמיטאפיסיקה נשארה עד כה כמצב רעוע זה של אפס ודאות וסתירות' היא בכך . שלא ניתנה הדעת על מטלה זו' ואולי גם לא על ההבדל בין המשפטים המנתחים והמרכיבים . עם פתרון מטלה זו' או עם הוכחה מספקת' שהאפשרות שהיא מבקשת לברר אינה כלל בנמצא' עומדת ונופלת המיטאפיסיקה . דוד יום . שמבין כל הפילוסופים התקרב ביותר למטלה זו' אך היה רחוק מלחשוב אותה במדויק ובכלליותה' והסתפק כמשפט המרכיב של הקשר של המסובב עם ניבותיו ( עקרון הסיבתיות , ( היה סכור' שיש בידו להוכיח , כי משפט כזה אינו כלל באפשר אפריורי . לפי מסקנותיו' יהיה כל זה' שאנו קוראים 'מיטאפיסיקה , ' חיזיון של הכרה תבונתית מדומה על מה שהוא' למעשה , שאול מן הניםיוךבלבד' ומתוך הרגל בנה לעצמו הכרחיות מדו...  אל הספר
מוסד ביאליק