I. על ההבדל בין ההכרה הטהורה והניסיונית

שפל הכרתנו מתחילה בניסיון-אי ן ספק בכך . כי . על ידי מה יתעורר כושר ההכרה לפעולה' אם לא על ידי עצמים המשפיעים על חושינו , ומקצתם גורמים מעצמם לדימויים ומקצתם מביאים לכלל תנועה את כושר עזכלנו להשוות בין הדימויים' לקשור אותם או להפריד ביניהם , ובדרך כך לעבד את חומר הגלם של הרשמים החיצוניים לידי הכרת עצמים , הכרה הקרויה 'גיסיוך . מבחינת הזמן אין בתוכנו שום הכרה הקודמת לניסיון , ותחילת כל הכרה ניסיון . אולם , אם גם תחילת כל הכרתנו ניסיון' אין זאת אומרת , שכולה נובעת מן הניסיון . כי ' ייתכן שאף הכרתנו הניסיונית מורכבת ממה שאנו מקבלים מן הרשמים וממה שכושר ההכרה שלנו נותן מתוכו הוא ( מתוך גרם של הרשמים החוש ניים בלבד . ( הוספה זו אין אנו מבדילים אותה מעם אותו החומר היסודי , עד שאימון ממושך מכשיר אותנו ליתן עליה דעתנו ולהפרידה . מכל מקום , זו שאלה הזקוקה , לפחות , לדיון מפורט . ואין לפתרה על רגל אחת : האם קיימת הכרה כזאת , שאינה תלויה לא בניסיון ואף לא ברושמי החו שים ? הכרות כאלו קרויות אפריורי ' ומבדילים אותן מן ההכרות הניסיוניות' שמקורותיהן הם אפוסטריורי , כלומר , בניסיון . אולם' הביטו...  אל הספר
מוסד ביאליק