הקדמה למהדורה הראשונה משנת 1781

התכונה האנושית גורל מיוחד לה לגבי סוג מסוים של הכרותיה : מטרידות עליה שאלות שאין בידה לדחותן- משום שהוטלו עליה ביד טבע התבונה עצמה . אך אין בידה גם להשיב עליהן' משום שהן למעלה מכל יכולתה של התבונה האנושית . מבוכה זו מגיעתה שלא באשמתה . היא מתחילה בעקרונות' שאין להימנע מן השימוש בהם במהלך הניסיון' עקרונות שבא עליהם כאחת גם אישורו המספיק של הניסיון . עם אלה היא עולה ( כפי שגורם גם עצם טבעה ' ( עולה ומוסיפה עד לתנאים מרוחקים יותר . אך מכיוון שהיא נוכחת לדעת' כי בדרך זו מן ההכרח שעניינה יעמוד לעולם לא מושלם' שהרי השאלות אינן פוסקות לעולם' היא רואה את עצמה חייבת לבקש מפלט בעקרונות החורגים מכל שימוש אפשרי בניסיון י ועם זאת נראים הם לא תשודים כדי כך' שגם התבונה האנושית הרגילה מסכימה עמהם . אולם על ידי כך היא שוקעת כאפלה ובסתירות ; אמנם מהן היא יכולה ללמוד' שמן הוודאי הוא' כי אי שם תהיינה מצויות שגיאות הסמויות מן העין . אך אין בידה לגלותן' משום שהעקרונות' שהיא משתמשת בהם' שוב אינם מכירים בכל אבן בוחן של הניסיון' לפי שהם חורגים מתחום הניסיון . הזירה של ההתנגשויות האלו' שאין להן שיעור' קרויה מי...  אל הספר
מוסד ביאליק