רפי , כמרכז מיח"ם וכמי שמנסה להנהיג חדשנות ולהתנסות בה בלמידה והוראה , מייחס חשיבות רבה לשינוי תפקיד המורה בסביבה וירטואלית . הוא מנסה לעמוד על המעבר הרדיקלי בתפקיד המורה : ממורה הניצב במרכז למורה המשמש בעיקר כמעצב ויוצר סביבות למידה . לפי גישה זו , המורה פחות מלמד פחות בצורה פרונטלית ומעביר ישירות את הידע שלו אל הלומדים , ויותר מעצב , שוקד ומשקיע ביצירת תנאים ואקלים חברתי ואינטלקטואלי באופן המעודד ומאפשר למידה משותפת גם מרחוק . האחריות על תהליך הלמידה עוברת במידה רבה אל הלומדים . הגישה מושתתת על ההנחה כי קבוצה של לומדים מסוגלת להבנות את הידע בתוכה , בתנאי שהמורה משקיע ביצירת התנאים המאפשרים ומצמצם את מעורבותו הישירה למינימום הנדרש . תפיסה זו מחייבת את המורה להכיר היטב את ההיבטים של התרבות הדיגיטלית החדשה , את השינויים שהסביבה הזאת מחוללת במבנה החברתי ואת ההיבטים הרגשיים שיש להביא בחשבון . הוא צריך לדעת כיצד לתרגם זאת לשם עיצוב סביבה ללמידה משמעותית ; הוא צריך לדעת כיצד להגביר את האפשרויות לניצול מערכות למידה מקוונות ולהתאימן לצרכים קוגניטיביים , חברתיים ורגשיים של הלומדים . זהו אתגר ג...
אל הספר