האתר הארכאולוגי כמכונן זהות מקומית מקרה המבחן של קהילת השכונות עיר גנים וקריית מנחם, ירושלים

גלעד צינמון פתח דבר : מה בין הארכאולוגיה , לציבור ולארכאולוגיה הקהילתית הארכאולוגיה נולדה מתוך היחסים האידאולוגיים שבין החקירה המדעית , למרקנטאליזם ולקולוניאליזם . מתוך עמדה זו תובא ה'ארכאולוגיה הציבורית' לדיון באופן החורג מ'הארכת הזרוע המחקרית' המסורתית , ואעסוק לא בחידושים מהשדה הארכאולוגי דווקא , אלא בהוויית ' הארכאולוגיה הקהילתית' כתחום פעילות שמשולבים בו יחדיו פרקטיקות ארכאולוגיות ויעדים חינוכיים , חברתיים וקהילתיים . ' הארכאולוגיה הציבורית , ' להבדיל מחפירות ומסקרי ההצלה מטעם המדינה ומחפירות המחקר האקדמאיות , תובא כמסגרת ביקורתית , העוסקת ברווחים ובהפסדים של הציבור מהתאוריה ומהפרקטיקה הארכאולוגית . הארכאולוגיה צמחה בתור דיסציפלינה נטולת עניין בהשלכות המייגעות של עבודת השדה והמחקר האקדמי על סביבתה . כאילו היו מאמציה המחקריים משוחררים מלחצי האינטרסים של מדינות , קבוצות ואינדיבידואלים . השיח הפוסט מודרני קרא תיגר על תפיסה נאיבית זו . מתוך המחקר הארכאולוגי אפשר לציין את נקודת המפנה במאמרם של מייקל שנקס וכריסטופר טיילי , Meskell , Lynn , 1998 . ‘ Archaeology Matters’ , in : Meskell , ...  אל הספר