העמיד על היסוד הצרבראלי שלו , כלומר על היסוד המוחי שבו , שכל יכולתו הספרותית באה לו מן המוח ( ולא מכשרון מיוחד או מנטיה מיוחדת (! ובאמצעותו יוכל לעשות כל עבודה ספרותית ואמנותית שיטיל על עצמו . לעומתו , העמיד את גנסין דווקא על הכשרון שבו , על יכולתו לכתוב את עצמו , את ליבו , את נפשו עד הסוף , "כשרון מצוין וגדול , " אפשר שהוא הכשרון היותר אמיתי , ובכך איפוא הכשרון היותר גדול , שהיה לנו . " חבל רק שדברי השבח המופלגים על גנסין היוצר והאדם , נאמרו עם מיתתו של הסופר , ולא בחייו , כשביקש את קירבתו ואת חסותו של פרישמן . 3 את שלום עליכם העמיד על ה"סופר" שבו , על יכולת הכתיבה הבלתי מרוסנת שלו , שהיא כעין דחף טבעי שאין לו ביקורת " ) סופר שעט שבין אצבעותיו יהא כמין משפך , שנשפכים ממנו נהרות שלימים , סופר מעיין נובע יומם ולילה , בשבת ובחול , בשנה פשוטה ובשנה מעוברת" וכוי וכוי ) . 4 וכך הולך פרישמן מדמות לדמות ונאחז בקו העיקרי שבה , אחיזה באדם וביצירה כאחת , כי אצל פרישמן שני הדברים אחד הם . ראויים לציון מיוחד הפרצופים שייחד לסופרי ההשכלה שנפטרו לעולמם בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים . בזה א...
אל הספר