לפיכך , לקולנוע , בדומה לכל אמנות אחרת , התגלמות פיוטית משלו וייעוד משלו , גורל משלו - הקולנוע נברא על מנת לבטא חלק מסוים , מיוחד של החיים , חלק מהיקום , שהאדם לא היה מודע לו קודם לכן ולא יכול היה להיות מובע קודם לכן באמצעות סוגי אמנות אחרים . סוגה אמנותית זו או אחרת לעולם נוצרת כתוצאה מהצורך הרוחני בה ומשחקת תפקיד ייחודי בהצגת בעיות העומק הנגלות לפניה בשעתה . אגב , ברצוני לציין מחשבה מרתקת שהובעה על ידי הכומר פאבל פלוךנסקי בספרו מחיצת המזבח ( איקונוסטזיס , ( שם הוא כותב אודות פרספקטיבה הפוכה . הוא סבור שקיומה של פרספקטיבה הפוכה בציור הרוסי של ימי הביניים כלל אינו קשור לכך שציירי האיקונות הרוסים , כביכול , לא ידעו את חוקי האופטיקה שאומצו על ידי הרנסנס האיטלקי שפיתח באיטליה לאון בטיסטה אלברטי . פלורנסקי סבור , לא בלי מידה של צדק , שהצופה בטבע לא יוכל לפספס את גילוי הפרספקטיבה , לא לשים לב אליה . אם כי ניתן היה לא להזדקק לה עד שלב מסוים - כלומר , ניתן היה להתעלם ממנה . לפיכך הפרספקטיבה ההפוכה בציור הרוסי של ימי הביניים , השונה מהפרספקטיבה הרנסנסית , מבטאת צורך בהארה מיוחדת של בעיות הרוח ...
אל הספר