ד

– עיצור פוצץ קולי . בסיס ההפקה : קצה הלשון במכתש , ליד השיניים . סימן פונטי בין-לאומי : d ( בן זוג לא קולי : ט , ת . (] t [ בעת הקראה או זמרה חשוב להבחין בין עיצורים פוצצים לעיצורים חוככים בגלל גורם הזמן : העיצורים הפוצצים הם קצרים ביותר , ויש להקפיד על המיקוד שלהם ועל הדיוק בהפקתם . בעברית נעשית הפקת העיצור ד' באמצעות קירובו של קצה הלשון אל המכתש שבין השיניים לבין החך הקשה . רוב האנשים אינם מתקשים בכך , אלא אם כן חסרות שיניים בפיהם באזור המכתש . ( Hey , 1971 : 60 ) בעת הצמדת קצה הלשון אל מקום הפקת העיצור נוצרת חסימה מלאה בדרך היציאה של האוויר , ועם ההישמטות של הלשון והלסת האוויר פורץ החוצה בבת אחת . בשל קוליותו של העיצור הפקתו רכה יותר משל ה-ט' או ה-ת . ' יש לשמור על הרכות הזו , כי בלעדיה ה-ד' תישמע כ-ט' כמעט – בעיקר בשל ההידמות אשר חלה בקרבת עיצורים לא קוליים אחרים ( דפוסים-תפוסים , דקורים-תקורים . (  אל הספר