מאז כיבושה של ירושלים על ירי המוסלמים 638-ב לסה"נ , חלו שינויים מרחיקי לכת באוכלוסיתה . זמן קצר לאחר הכיבוש המוסלמי , הורשו היהודים לשוב אליה , ולייסר בה קהילה , זאת לאחר שנמנעה מהם הזכות לגור בירושלים או אפילו לבקר בה במשך מאות בשנים . המוסלמים מכל מקום , לא מיהרו להתיישב בירושלים . זאת ראשית , משום שהם נמנעו באופן כללי מלהתיישב בערים הכבושות בארץ ישראל ובסוריה , בחששם מפני המגפות בהן היו ערים אלו נגועות , ושנית משום שירושלים נפלה בגודלה ובהתפתחותה מערי סוריה האחרות , שניבנו ליד דרכי המסחר החשובות . ירושלים לעומת זאת , היתה מרוחקת מהדרכים הראשיות והיא נפלה בחשיבותה בהשוואה לדמשק או ערי החוף , כגון אשקלון , עבו ובירות . כמעט במשך כל תקופת השלטון המוסלמי בארץ ישראל , היתה ירושלים עיר חסרת חשיבות , שלא מילאה אפילו תפקיד של בירת מחוז . יש לציין , שאף שירושלים סופחה בשנים 1967-1948 לממלכה ההאשמית של ירדן , בירת הממלכה היתה עמאן ולא ירושלים . חשיבותה הדתית של ירושלים לא התגבשה בראשית הכיבוש המוסלמי , אלא היחה תוצאה של התפתחות הדרגתית , שהחלה במחצית השניה של המאה , 7-ה ולא הגיעה לירי מימוש א...
אל הספר