בתקופה ולאומאית : עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית , נבחר הר חבית לשמש כמרכז פולחני לדת החדשה . המוסלמים אימצו את המסורות על קדושת המקום , התאימום להשק פתם ולתפיסת עולמם , והוסיפו עליהן רבדים ומסורות משלהם , כדי להקל על היקלטותם בקרב המאמינים ברחבי העולם המוסלמי . במרכזן של מסורות אלו עמד "מסע הלילה" של מוחמד ממכה לירושלים ועלייתו לשמיים מן הסלע המקודש . המשטח רחב הידיים המוקף חומות , עושר המסורות המקראיות שנכרכו סביבו והעובדה שהוא היה חרב בעת הכיבוש , סייעו להפיכתו למרכז יראה מוסלמי רב חשיבות והמוסלמים לא חוללו בו שינויים מרחיקי לכת . קווי היסוד של המקום , שעיקרם רחבה דומפלסית שבפסגתה ניצב המבנה המקודש , המשמש מוקד עליה לרגל , נתקבלו על-ידי המוסלמים ללא שינוי כמעט , תוך שהתאימום לצרכיחם . אף שקשה לקבוע את צורתו המדויקת בתקופה האומאית , ברור שנעשה שימוש בכל מתחם הר הבית . לרגל הקמת המבנים המרכזיים נערכו ודאי שיפוצים ברחבת הר הבית , שהיו מחויבי המציאות לאחר הזנחה של מאות בשנים . במרכזם של שיפוצים אלה עמדו ודאי הכשרת המשטח העליון , שעליו הוקמו כיפת הסלע וכיפת השלשלת , והחלק הדרומי , שבו הו...
אל הספר