ישראל קמחי עד מלחמת ששת הימים שכנה ירושלים בקצהו של "פרוזדור" צר , מוקף משלושת עבריו בגבול עוין , שסגר עליה כאילו בצבת . כיוון ההתפתחות של העיר היה - מערבה , ואמנם מרבית המוסדות הלאומיים החשובים , כמו גם השכונות החדשות של שנות החמישים והשישים , נבנו בכיוון מערב : קרית יובל , קרית מנחם ועיר גנים , קרית הממשלה , מוזיאון ישראל , האוניברסיטה העברית , מוסד יד ושם בהר הזכרון , נבנו כולם במערב העיר , במרחק ניכר מהגבול , ככל שהדבר התאפשר . מגמה זו מצאה את ביטויה הקיצוני ביותר , עם הקמת בית החולים "הדסה" בעין כרם , במרחק של כ 7 ק"מ מערבה ממרכז העיר . זאת , לא במעט בצל הטראומה של בית החולים "הדסה" על הר הצופים , שרחפה על הבונים ודחקה בהם להתרחק מהגבול העוין מערבה . "יום אחד יהיה בית החולים במרכז העיר המתפתחת מערבה , " נהגו להסביר לתיירים הנדהמים , שהופתעו למצוא את בית החולים המפואר בנוי לתלפיות באזור הטרשי והמרוחק . מלחמת ששת הימים שינתה באחת את פני הדברים . הרחבת תחום שיפוטה של העיר ב , 1967 נעשתה בעיקר משיקולים פוליטיים ואסטרטגיים . סופחו אל העיר אותם החלקים שהיו בשלטון ירדן , שהיה בהם כדי ל...
אל הספר