למרות שאופיו הפולחני של הר כרכום ברור לכל , לא עלה בדעתנו תחילה לקשרו להר סיני . עד אז לא עסקנו בבעיות הנוגעות לסיפור המובא בספר שמות , וקיבלנו כמובנת מאליה את הדעה הרווחת , שיציאת מצרים ארעה אמנם במאה ה 3 ו לפסה"נ , כפי שהיה מקובל על הכל . אין כל סימן לנוכחות אדם בהר כרכום במאה ה 13 לפסה"נ ובמאות השנים שקדמו לתאריך זה או לאחריו . ידוע לנו כי העדר פעילות אנושית אופייני לנגב ולמרבית חצי האי סיני באותה תקופה , מלבד כמה תחנות מסחר ומצודות צבאיות . תאור חיי היומיום של המדיינים , העמלקים , האמורים , החורים ושבטים אחרים המופיעים במקרא , אם אינו מיתולוגיה גרידא , חייב להתייחס לתקופה שלפני או אחרי האלף השני לפסה"נ . על פי עדות ארכיאולוגית צרופה אי אפשר לשייך שבטים אלה לאלף השני לפסה"נ . קרבת הר כרכום ל"ארץ המובטחת" הקשתה אף היא על האפשרות לקשרו להר סיני , שמצטייר כמקום נידח ומרוחק . הר כרכום נמצא מול מדבר פארן , אולם הוא מרוחק מכל תוואי שהוצע בעבר כמסלול נדודי בני ישראל במדבר כמסופר בספר שמות . אין זה קל לקבל את הגישה שהמפות הישנות והמסורתיות של תחנות בני ישראל במדבר בטעות יסודן . מאידך , הש...
אל הספר