בורכהרד מהר ציון היה נזיר דומיניקאני יליד גרמניה שחי במאה . 13-ה הוא יצא לא"י 1232-ב ובדרכו ביקר במצרים , קיליקיה וסוריה . הוא שהה 10 שנים במנזר הפרנציסקאני שבהר ציון ומכאן כינויו "בורכהרד מהר ציון . " הוא שב לאירופה רק באחרית ימיו . כתביו מצטיינים בגישה סובלנית ומאופקת ובולטים על רקע תקופתו . בורכהרד הוא מעולי הרגל המדויקים והאמינים ביותר וכתביו מצוטטים לעתים קרובות . ספרו הופיע בכ20- נוסחים השונים זה מזה . הוא כתב שתי מהדורות כשזו המאוחרת מתוקנת ושונה מקודמתה . מהמאורעות המתוארים בספרו עולה , כי שהה בארץ בין השנים . 1275-1285 לפי עדותו - הוא חי בארץ בתקופת הסולטאן מאלק מאנצור אל קלאון המצרי ששלט אחרי ביברס . כתיבתו של בורכהרד מצטינת בהעדר משוא פנים או רעות קודמות , אף שהיה איש דת . יחסו הסובלני והמבין לבני העדות האחרות ראוים להערכה מיוחדת וכך גם למדנותו ובקיאותו בכתובים . הוא ידע להלך עם מוסלמים , נסטוריאנים , ארמנים , וסורים , והיה מקובל עליהם . בורכהרד מפגין בכתביו שילוב של אומץ לב והכנעה , אמונה וספקנות והתרוממות רוח שהיו אופיינים לצלבנים במאה . 13-ה הודות לסקרנותו ולמדנותו הוא הב...
אל הספר