בסוף המאה 4-ה דרש הרונימוס ברומא והטיף לחיי פרישות ונזירות . דבריו עשו רושם רב על החברה הרומית העשירה והמפונקת ומצאו אוזן קשבת . רבים מבני מעמר האצולה החליטו לזנוח את חיי העושר והמותרות דלי התוכן , ולהתמסר לחיי דת וצדקה , היו אף שהחליטו לעזוב מאחריהם את רומא , ליטול על עצמם את קשי הדרך ולחיות חיי פרישח 1 בארץ הקודש , סמוך למקומות ההיסטוריים . בין אלו שהחליטו לעלות לרגל לארץ הקודש היו שתי נשים חסודות ואמירות , בנות המעמר האצילי ברומא : פאולה ובתה אסטוכיום . פאולה , שבילתה את כל שנותיה ברומא וחייה חיי מותרות , חילקה את כל רכושה למטרות צדקה , עלתה לא"י והתיישבה בבית לחם , במקום שהיא מתה מקץ 20 שנה . ( 404 ) נראה שבחלק ממסעה היא ליוותה את הירונימוס . עיקר חשיבות מסעה הוא בתאור המקומות בהם נהגו לבקר עולי הרגל באותה תקופה . עם הגיעה לירושלים , היא נתקבלה בכבוד ע"י ידיד משפחה שהיה פרוקונסול , והכין עבורה מקום מיוחד בפרטוריום , אך היא סירבה להצעה נדיבה זו והעדיפה להתבודד בתא קטן . לאחר ביקורה בירושלים היא המשיכה לבית לחם ומשם ליריחו ולירדן וצפונה לכפר נחום וכפר כנה . בדרכה חזרה עלתה על הר תבור...
אל הספר