בקיץ שנת 1942 יצאו שישה בחורים , חברי קיבוצים של "המחנות העולים / ' למסע פרטי במדבר יהודה ובצפון הנגב ( לאחר זמן הם כינו את עצמם "השישה שטאטאו את המדבר . ( " הם לקחו לעזרתם את הבדווי חסיין , איש שבט הג'אהלין , שהיה מיודעו של שמריה גוטמן , והוא הדריך אותם בשבילי המדבר . בשובם סיפרו על פלאי המסע , ועל הכל עלה תאור של אתר מיוחד במינו : "משהו כעין קערה ענקית , סגור מכל העברים ויש אליו רק כניסה אחת . סביב סביב מתרוממים קירות תלולים , עשויים אבנים צבעוניות . אתה מכה בקיר הסגול ומגלה אבן אדומה , צהובה וכל צבעי הקשת . " ... קשה להאמין , אבל עד אז לא שמע איש מאתנו על המכחשים . הנגב כולו היה ארץ לא נודעת , והמפות שבידינו לא הביאו כל פרטים על נופו . בשנות השלושים יצאו לאור מפות 1 : 100 , 000 של החצי הצפוני של ארץ ישראל , אבל הנגב נשאר מחוץ לתחום . המכחשים לא היו בגדר סוד . חברות הנפט ידעו עליהם , קדחו קידוחים נסיוניים במכתש חתירה ובמכתש רמון , בתקווה לגלות אוצרות , אבל בציבור היהודי , אפילו בין המטיילים הוותיקים , לא ידע איש על המכתשים . גם המושג "מכתש" לא היה קיים . בסוף , 1942 כאשר צבאות רומל ה...
אל הספר