[נח. גזירות גיוס]

1 בימים ההם מת ארקילאוס בן אירודיס וימלוך אנטיפס אחיו תחתיו , ויסב שמו אירודיס , גם הוא הרשיע לעשות מכל אשר היו לפניו ולא עזב תועבה אשר לא עשה , וימלוך עשתי עשרה שנה . ו הוא לקח אשת פיליפוס אחיו בעודינו חי וגם היו לה בנים מאחיו ויקחה לו לאשה , ויהרוג 5 רבים מחכמי ישראל , והוא הרג את יוחנן על אשר דיבר לו : אסור לך לקחת את אשת אחיך ! ויהרגהו ן הוא יוחנן אשר עשה טבילה טרם כל . ו ויגלה מלך רומא את אירודיס בארץ ספרד וימת שם . ו וימלוך תחתיו הטביע בטיבר . ( המחבר סיפר קודם לכן , ( שורות ; 17—16 ועי' הערה שם ) כי 'בהיכל ההוא שני צלמי אלהים , שם האחד איסידיס ושם השני אנוב . ' . 53 על כן וכוי — הגי בי Quod igitur ludibrium imperitante Tiberio accident non putavi : 1 , 5 praetereundum ( לא חשבתי לנכון לעבור בשתיקה על נבלה שנעשתה בימי מלוך טיבריאוס . ( . 54 להודיע וכר — דברי המחבר . אחת הנבלות האלה הוא , לדעתו של המחבר , מעשה הזימה שגרם ללידת ישו , ועי' ההערות לשורות 3 , 5 . 32 . 1 בימים ההם וכוי — כך סבר המחבר . לאחר שהוגלה ארכילאוס , היה מחת ממשלתו לפרובינציאה רומית ואנטיפס משל גם אחרי כן רק ...  אל הספר