( מתוך אגרות מוסר ללוקיליוס [ ספר א , ([ 6 סנקה ללוקיליוס ידידו , רוב שלומות ( 1 ( ברי לי , לוקיליוס , כי לא זו בלבד שתיקנתי דרכי , אלא אף שיניתי הוויתי כולה ; אמנם עדיין אינני יכול להבטיחך , אף לא לקוות , כי לא נותר בי מאום הטעון שינוי . ומה ? כלום אין בי עוד דברים הרבה שיש לגבשם , לעדנם או לבטלם ? ברם אף זו תיחשב לה לזכות , לאותה נפש שהיטיבה דרכיה , כי תראה מגרעותיה , שעד כה לא ראתן . והרי ברכה היא לחולים מסוימים עת בעצמם יבינו כי חולים הם . ( 2 ) לפיכך חפצתי לחלוק עמך את התמורה שחלה בי פתאום , וכך גם אתחיל לבטוח בידידותנו אף ביתר שאת , היא אותה ידידות אמת , אשר לא יהרסוה שום תקווה , חשש או דאגה לתועלת אישית ; ידידות שבחיקה מייחלים בני האדם למות , ובעבורה גם ימסרו נפשם . ( 3 ) הנה אמנה לך רבים , שאמנם ידיד יש להם , אך ידידות — אין . דבר זה לא אפשר שיקרה לאותן נפשות , אשר רצון הדדי מביאן יחד לבקש את הישר והמוסרי . ומדוע לא אפשר ? הואיל ונפשות אלה תדענה , כי הן בעצמן תחלוקנה את כל הדברים — לרבות המצוקות . אינך יכול לשער בנפשך מה רבה רוממות הרוח שאני חווה מדי יום ביומו . ( 4 ) " שלח אף ...
אל הספר